חדר הנופלים במכינה בעלי, שמנציח את בוגרי המוסד הוותיק של הציונות הדתית שנפלו במערכות ישראל, קיבל אליו בשלושת החודשים האחרונים 15 שמות חדשים: נריה זיסק, איתן נאה, צביקה לביא, נתנאל איתן, עמנואל פלקה, יוסף גדליה, דקל סויסה, דוד מאיר, דביר לישה, איתן נאמן, יהודה כהן, משה לייטר, איל ברקוביץ', שי שמריז ואריה ריין.
יותם זמרי ואיתמר פליישמן, שהוא במקרה גם בוגר של המכינה, הגיעו לבית המדרש בעלי לשוחח עם הרבנים שאיבדו במהלך המלחמה מספר בלתי נתפס של בוגרים, וגם עם התלמידים – שמצאו את עצמם על ספסלי בית המדרש, רגע לפני הגיוס בעיצומה של המלחמה החשובה ביותר בדור האחרון במדינת ישראל.
"לא מחנכים פה למות בצבא. מחנכים לחיים"
"לא מחנכים פה למות בצבא. מחנכים לחיים", כך פותח הרב יגאל לוינשטיין, שעומד יחד עם הרב אלי סדן מזה עשרות שנים בראש מוסדות 'בני דוד' (שכוללים מכינה, יישבה גבוהה וישיבה לבוגרי צבא) בעלי, את השיחה עם זמרי ופליישמן, שמבקשים לשמוע ממנו בכל זאת מה כן מאכילים את התלמידים (מבחינה רוחנית כמובן) במכינה.
5+"הסיפור המיוחד של המקום זה הניסיון שהיהדות תהיה שותפה בפלא הציוני", מפרט הרב יגאל, "המחשבה שלנו היא שהברכה הכי גדולה זה השילוב של השניים. הדרך היא מאוד מסובכת וקשה". כשהוא נשאל האם התלמידים הצעירים שנמצאים כעת בבית המדרש לחוצים לצאת כבר לצבא הוא מספק תמונת מצב קצת מפתיעה.
"הצעירים לא חושבים ככה. הם מבינים עד כמה העסק מסובך ולוקח זמן", מסביר הרב ומספר כי דווקא החבר'ה של השנה הראשונה מבינים יותר את המצב. מנהל הישיבה מגבה את הדברים ואומר כי בשנה השנייה המצב קצת שונה: "חלק מהחבר'ה באמת מנסים להקדים את הגיוס, ובמקום להתגייס באוגוסט הם מנסים להתגייס במרץ".
5+אלפי בוגרים בקו האש
כששני הפטריוטים הגיעו למכינה, הם נפלו על תחילת עונת השבו"שים של המכינות – הזמן שבו מגיעים תלמידי התיכון לבדוק אם הם מעוניינים ללמוד במכינה. המנכ"ל, ליאור שטול, מציג מספרים כמעט דמיוניים: "בשבוע שעבר היו 100 חבר'ה שבאו לבדוק, השבוע יש 60-70", הוא מספר. "זה רק התחיל, אבל מאות כל שבוע זה דבר שלא ראיתי" הוסיף הרב יגאל.
5+אך לא רק בוגרי המכינה נמצאים כעת בשדה הקרב. במכינה מספרים כי מתוך 11 רבנים נשארו רק שלושה ללמד. השאר גויסו. "יש בעלי 600 משפחות מתוך אלף שהבעל בצבא. 60 אחוז מהיישוב. מתוכם 350 בוגרים שלנו", אומר שטול בגאווה ומספר כי להערכתם יש אלפי בוגרים נוספים של המכינה שלוחמים כעת בעזה.
"תמיד ידעתי שיש הורים שכולים, לא ידעתי שיש גם רבנים שכולים"
הרבה סמלים יש למכינה בעלי. מהרב יגאל שפרץ לתודעה הציבורית בשנים האחרונות ועד לשני הבוגרים שהם אולי המפורסמים ביותר בכל תולדות מלחמות ישראל – סא"ל עמנואל ז"ל, שנחשב עד היום למיתוס, ורב סרן רועי קליין ז"ל שעל סיפור הגבורה שלו בבינת ג'בל גדלו רוב הלוחמים שנמצאים היום בחזית. למרות זאת, מעל כולם ניצבת דמותו של הרב אלי סדן.
5+
5+סדן, או בפי התלמידים "הרב אלי", שינה מהקצה לקצה את החברה הישראלית כולה ואת הציבור הדתי לאומי בפרט. "בסוף, הציונות הדתית קיבלה אחריות ובמובן מסוים זה ההישג הכי גדול של המכינה. שהרעיון שלנו התפשט בכל הציונות הדתית והיום רוב הנוער הדתי לאומי מרגיש אחריות לשרת בצבא ולקחת אחריות על מה שקורה במדינה".
כשהוא מתייחס למספר הנופלים במערכה הזו, משהו בקול הסמכותי והבטוח בעצמו קצת נסדק, אולי לראשונה בחייו, לפחות בפומבי: "תמיד ידעתי שיש הורים שכולים, לא ידעתי שיש גם רבנים שכולים. זה שבמלחמה יש אנשים שנופלים זה מאוד מצער וכואב אבל זה לא נכון לקרוא לזה לא נורמלי. המשוואה היא מאוד פשוטה אנחנו חיים בדור שהאחריות על מדינת ישראל על ביטחונה ועל ביטחון אזרחיה זה ערך עליון".
