הימים, ימי השלטון העותמאני, והבלאגן בארצנו הקטנטונת חוגג. קבוצות נודדות של בדואים מחבלים וגונבים לעיתים תכופות מישובים יהודיים וערבים. התושבים הערבים בעצמם תוקפים את היישובים היהודים פעמים רבות. לשמירה על אדמות היהודים מתגייסים כמה מן הערבים והצ'רקסים, וכך, נוצר מצב אשר את האדמות היהודים עובדים פועלים ערבים ועליהם שומרים חיילים ערבים גם כן.
מצב זה הביא להכרה בכך שהיהודים צריכים להיות האחראים הבלעדיים על רכושם, בכדי שלא ינושלו או יגורשו ממנו בהמשך, בזמנים קשים יותר. תחילה היו נסיונות גלויים להקים ארגון יהודי שומר, ואף הקונגרס הציוני אישר לעשות זאת, אך חברי ארגון בר גיורא החליטו להקימו בחשאיות כבדה מאוד, בכל זאת, אי אפשר להיות זהירים מדי.
אז איך זה קרה?
בליל שמחת תורה, כ"ב בתשרי תרס"ח 29 בספטמבר 19 התקיימה הוועידה השלישית של מפלגת "פועלי ציון. תוך כדי אותה וועידה, במסווה מושלם, קבוצת פעילים ובראשם ישראל שוחט, ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, ועוד כמה חברים שההיסטוריה לא בדיוק סגורה מי הם היו (בכל זאת אווירת סודיות מיוחדת שררה שם) התאספה בחשאי בחדרו הקטן של יצחק בן-צבי בבתי ורשה ביפו.
הקבוצה החליטה על הקמת ארגון חשאי שיקרא "בר גיורא" על שמו של שמעון בר גיורא, אחד ממנהיגי המרד הגדול ומטרתו כיבוש העבודה בשמירה על ההתיישבות היהודית.
סיסמת הארגון אף היא נלקחה מאירועי המרד הגדול: "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום" בהשראת "הבריונים", שירו של יעקב כהן שמהלל את היהודים אשר מרדו בשלטון רומא. הקבוצה שאפה לבסס קבוצות של פועלים אשר יקימו יישובים, ינהיגו עבודה עברית, יתאמנו בנשק וישתלטו על השמירה במטרה ליצור גרעין של כוח יהודי מגן. כמנהיג הארגון נבחר ישראל שוחט, מחלוצי העלייה השנייה.
מניה וילבושיץ לימים יקרא שמה שוחט לאחר שתינשא לישראל, מנהיג בר גיורא, הייתה פעילה ציונית מעשית נמרצת ביותר ועל כן הצליחה ליצור קשר עם הברון ופקידיו ולקבל את החווה החקלאית בסג'רה עבור קולקטיב של פועלים שיצור מהפכה בצורת ההתיישבות שהיתה נהוגה עד אז בארץ. ישראל שוחט השיג את המוטל עליו ואנשי החבורה בחיזוק כוחות נוספים הלכו אל סג'רה והחלו לעבוד בה כפועלים מן המניין. רחל ינאית שהשתייכה לחבורה כותבת על אותה החלטה: " רוח המרד של הגליל מתחיה בליבנו בגליל נתמזגו המרד והגבורה בגאולה…" .
ארגון בר גיורא פעל שנה וחצי כגוף מצומצם מאוד, אך לנוכח גילויי לוחמנות ערבית לאחר מרד "הטורקים הצעירים", התרחב הצורך בשומרים יהודים.
חברי "בר גיורא" החליטו להרחיב את מתכונת פעילותם ולהקים ארגון חדש- הפעם חוקי, בשם "השומר". אספת אספת היסוד של הארגון התקיימה בכפר תבור בכ"א בניסן שביעי של פסח תרס"ט, 12 באפריל 190, וישראל שוחט מלווה במניה, אשתו (שהייתה אחת מהפעילות הבולטות של הארגון לפני כן, ואף הביאה להפעלתו במקומות שונים) המשיך להנהיג את השומר. השאר, כפי שאומרים, היסטוריה.
