חורבן בית מקדשנו: זמני הצום, הדינים והמנהגים

העם היהודי מתאבל: מיליוני יהודים בכל רחבי העולם יצומו ב-ט' באב התשפ"ג, 27/07/2023, שהוא צום תשעה באב בו העם היהודי אבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני. הצום הוא החמור ביותר בחשיבותו מבין כלל הצומות, להוציא צום יום כיפור שהוא היום הקדוש ביותר ביהדות, והוא יחל משעות הערב של יום רביעי, ה-26/07 וימשך עד לאחר שקיעת החמה ביום חמישי.

בניגוד לשאר התעניות שהחובה להתענות בהן היא מדרבנן, תענית זו נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל חמשת העינויים הנהוגים ביום הכיפורים. בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה.

במהלך התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה ומגילת איוב, ולאורך צום התענית נהוג לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים. לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן. בתלמוד הירושלמי נאמר כי מלך המשיח נולד בתשעה באב.

1+

1+

זמני כניסת צום תשעה באב ה'תשפ"ג

ירושלים 19:45
תל אביב 19:43
באר שבע 19:43
חיפה 19:46
טבריה 19:41
צפת 19:47
אילת 19:37

זמני יציאת צום תשעה באב ה'תשפ"ג

ירושלים 20:08
תל אביב 20:11
באר שבע 20:09
חיפה 20:12
טבריה 20:10
צפת 20:10
אילת 20:04

דיני תשעה באב בקצרה והנסיבות ההיסטוריות שהובילה לכך / הרב חננאל זייני

תשעה באב הוא היום שמבטא יותר מכל את החורבן והצרות שעברו על עם ישראל במהלך הגלות. תחילתו בגזירה האלוקית, על עם ישראל ביציאת מצרים שלא ייכנסו לארץ. כל זאת בשל אותה הבכייה של העם שפחד להיכנס לארץ, ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים הנמצאים כאן.

דיני תשעה באב

תשעה באב הוא היום שמבטא יותר מכל את החורבן, הגלות ואת כל הצרות שעברו על עם ישראל במהלכה. תחילתו בגזירה האלוקית, על עם ישראל ביציאת מצרים שלא ייכנסו לארץ, אלא יישארו במדבר 40 שנה, ורק צאצאי יוצאי מצריים ייכנסו לארץ. כל זאת בשל אותה הבכייה של העם, שפחד להיכנס לארץ, ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים הנמצאים כאן. תגובת הקב"ה הייתה, כפי שניסחוה חז"ל: "אתם בכיתם בכייה של חינם, אני קובע לכם בכייה לדורות".

בכייה זו אכן הייתה לדורות. חורבן המקדשים היה רק ההתחלה. הגלות, עם כל שנאת ישראל שהייתה בה, עם כל שפיכות הדם היהודי – נמשכה דורות רבים. בעקבות כך קבעו הנביאים תענית בתשעה באב. תענית זו, כוללת מספר איסורים:

1. אסור לאכול ולשתות או לרחוץ אפילו חלק מהגוף (אלא אם יש שפשופים או לכלוך, שאז מותר לרחוץ את השפשוף או הלכלוך באופן נקודתי).
2. איסור לנעול נעלי וסנדלי עור או נעליים שיש בהם חלקי עור.
3. אסור למרוח שמנים או קרמים אפילו על חלק מהגוף (למעט משחה רפואית).
4. איסור לקיים יחסי אישות

איסורים אלה חלים מהשקיעה בערב תשעה באב עד צאת הכוכבים למחרת.

5. כמו כן, אסרו חכמים לאכול בסעודה המפסקת בשר ולשתות יין או תירוש. אף על פי כן נהגו רוב העדות שלא לאכול בשר ולשתות יין כבר מראש חודש אב.
6. נוסף לכך בסעודה המפסקת אסור לאכול יותר ממאכל מבושל אחד (יש שנהגו לאכול תבשיל עדשים, ויש שנהגו לאכול ביצים קשות שהם מאכלי אבלים, אך אין לאכול את שניהם אלא אם בושלו בסיר אחד).
7. אין הגבלה על לחם, סלטים חיים ופירות. סעודה זו נוהגים לאכול בישיבה על הרצפה.
8. בתשעה באב בתפילת שחרית אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין, ורק בתפילת מנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין.
9. אין לעבוד בתשעה באב, למעט מעבודות חיוניות כמו בתחום הרפואה והביטחון, וכן אין לעשות מלאכה כמו בחול המועד, למעט מלאכות שאם לא ייעשו, ייווצר לאדם נזק כלכלי (בנוסף למניעת הרווח מביטול העבודה).
10. לא אומרים "שלום" בתשעה באב, ולא שואלים אדם "מה שלומך?", כפי שנוהגים אבלים.
11. עד חצות היום של תשעה באב נוהגים לשבת על הרצפה ולישון על מזרון המונח על הרצפה, אולם מי שהדבר קשה לו דוגמת מבוגרים ובעלי כאבי גב יישבו ויישנו כדרכם.
12. נשים אינן מחויבות בישיבה על הרצפה.
13. לאחר חצות היום ניתן לשבת על כסאות וניתן להכין אוכל לצאת הצום. לצורך הכנת האוכל, מותר לשטוף את הידיים, ולשטוף ירקות וכדומה.
14. מכיוון שרובו של ההיכל בבית המקדש נשרף בי' באב, נוהגים שלא לקיים דברים שמחים גם למחרת הצום. ו"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".

הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני של ישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה