שנה סוערת, טעונה, רווית אמוציות, גדושה באירועים פוליטיים מן הזן הנחות ביותר, שנה שבה חסימות כבישים מרכזיים ברחבי הארץ הפכו לחלק מהשגרה ואפילו קיבלו הכשר משפטי ותקשורתי, שנה שבה קללות, גידופים, השמצות והשוואות מבהילות נזרקו לחלל האוויר בחוסר אחריות, תתנקז כולה לאירוע מרכזי אחד.
ולא, לא מדובר בהעברת המרכיב הראשון של הרפורמה המשפטית – הלא הוא צמצום עילת הסבירות – בכנסת, משום שבמדינת ישראל של 2023 הכללים לא נקבעים בפרלמנט, אלא בבית המשפט העליון. אם כן, האירוע המרכזי הוא הדיון בעתירות נגד החוק לצמצום עילת הסבירות, שבו יקבעו 15 שופטי בג"ץ האם התיקון לחוק-יסוד הזה מתאים להם.
מחר בבג"ץ: דיון היסטורי בהרכב מלא של בית המשפט העליון על צמצום עילת הסבירות, הדיון יועבר בשידור חי ו-15 השופטים ידונו בעתירות נגד חוק היסוד | יאיר אלטמן
#המהדורה_המוקדמת@Litalsun @YairAltman pic.twitter.com/VYrccllI20— עכשיו 14 (@Now14Israel) September 11, 2023
נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות החליטה שבועות בודדים לפני פרישתה ב-16 באוקטובר השנה, לקיים את הדיון מהדרמטיים ביותר שידעה מדינת ישראל מאז נוסדה, בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים. ההחלטה מעידה כי חיות לוקחת את האירוע הזה לגמרי ברצינות, כל כך ברצינות שהיא החליטה לחרוג מסמכותה ולקיים דיון בשאלת כשרותו של חוק-יסוד.
ידוע הרי שסלע המחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה גדול הרבה יותר מחוק כזה או אחר. לפי הקואליציה, השאלה האם דינו של החוק לצמצום עילת הסבירות להיפסל או לא – תיאורטית לחלוטין, משום שלבית המשפט אין סמכות לדון בכך. עצם הדיון מהווה חריגה בוטה מהסמכות שהחוק מעניק לשופטי בג"ץ.
בריאיון לשרה ב"ק בתוכנית חדשות הלילה, אמר עוה"ד אילן בומבך, הטוען מטעם הממשלה בדיון בבג"ץ כי "הדבר העיקרי זה קודם כל הנושא של הסמכות. אין לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוק יסוד, ואם זה יתרחש – זה תרחיש אימים, כי באותו רגע אנחנו לא נהיה אותה המדינה שהיינו".
עו"ד אילן בומבך, הטוען מטעם הממשלה מחר בדיון בבג"ץ, בריאיון לשרה ב"ק: "הדבר העיקרי זה קודם כל הנושא של הסמכות. אין לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוק יסוד, ואם זה יתרחש – זה תרחיש אימים, כי באותו רגע אנחנו לא נהיה אותה המדינה שהיינו"#חדשות_הלילה@sarabeck75 @Ilan_bombach pic.twitter.com/tNkj1NwafY
— עכשיו 14 (@Now14Israel) September 11, 2023
מנגד, האופוזיציה וביהמ"ש העליון סוברים כי מדובר בשאלה קונקרטית לחלוטין, ואם לשופטים יש סמכות לדון בה – כנראה שבכוחם גם להורות על פסילת החוק. דמוקרטיה? הרוב קובע? חוק יסוד לא בוטל מעולם? אל תפריעו להם.
רשימת השופטים שידונו בעתירות: נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילנה כנפי-שטייניץ, ח'אלד כבוב, יחיאל כשר, רות רונן.
בג"ץ הסבירות: כל מה שצריך לדעת על הדיון הדרמטי
• מהו החוק לצמצום עילת הסבירות?
התיקון לחוק, שהוא חלק מהרפורמה המשפטית שמנסה הממשלה הנוכחית להעביר, ימנע מבית המשפט לפסול החלטות של הממשלה והשרים כולל מינויים בעילה של חוסר סבירות קיצוני. לבית המשפט עדיין כלים נוספים לפסול החלטות כאלה, למשל בחוסר מידתיות אבל הדבר אכן יצמצם את יכולתו של בית המשפט להתערב בהחלטות של הממשלה.
• נימוקי העותרות: האם התיקון חוקתי?
השאלה שהשופטים יצטרכו לשאול היא האם צמצום עילת הסבירות, שמצמצם את יכולת בית המשפט לבקר החלטות של הממשלה הוא תיקון חוקתי שלא חוקתי, האם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה כרשות מכוננת כפי שטוענת היועמ"שית, או שהיו פגמים בחקיקה כפי שטוענות חלק מהעתירות.
1+• האם לבג"ץ יש סמכות לפסול חוקי יסוד?
לפי המהפכה המשפטית שהנהיג אהרון ברק בשנות ה-90 בית המשפט יונק את סמכותו לפסול חוקים של הכנסת כאשר הם מתנגשים עם חוקי יסוד, לפי פרשנותו. לא ברור מהיכן הסמכות לפסול חוקי יסוד שכן פסילתם שומטת את הקרקע מאחורי פסילת החוקים הרגילים שבג"ץ פסל בסבר זה.
בג"ץ כבר הסביר כי הוא רואה את עצמו בעל סמכות לפסול חוקי יסוד בהרכב מורחב, במקרה ומדובר בחוק רגיל שמתחזה לחוק יסוד ובמקרים שהחוק נוגד את העקרונות הבסיסיים של משטר דמוקרטי.
• מה האפשרויות העומדות בפני בג"ץ?
בג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד וישנן מספר אפשרויות מעבר לפסילה מוחלטת של החוק. אפשרות אחת היא החזרת החקיקה אל הכנסת לצורך עריכת תיקונים מסוימים עליהם יורה בג"ץ. אפשרות שנייה היא פסילת חלק מסוים מהחוק, למשל אי התערבות במינויים.
1+אפשרות נוספת היא הכלת החוק במועד אחר, בכנסת הבאה, כפי שבחר בג"ץ לעשות בפסק דין טבריה. והאפשרות האחרונה היא כמובן, פסילה מוחלטת של החוק, כפי שהציעה היועמ"שית.
בכל מקרה, ההחלטה לא צפויה להינתן באותו יום. מדובר בפסק דין תקדימי עם השלכות רחבות על מעמד הרשויות וסכנה למשבר חוקתי. הנשיאה חיות פורשת ב-16 לאוקטובר ויש לה אפשרות לכתוב פסק דין שלושה חודשים לאחר מכן.
