המימון והפתרון
כידוע, מחבלים פלסטיניים, ובכללם המבצעים מעשי רצח בישראלים, זוכים יחד עם משפחותיהם לתשלומים מהרשות הפלסטינית, זאת כתגמול למעשי הטרור. כיון שתמיכה בטרור היא מעשה לא חוקי על פי הדין ברוב המדינות בעולם, נהנים המחבלים ומשפחותיהם מכך שהחוק הישראלי לא חל בשטחי יו"ש – דבר הנותן להם אפשרות לקבל את הכסף מהרש"פ באמצעות הבנקים.
הפתרון לבעיה, נמצא בצו המחיל בין השאר את החוק שאוסר 'תגמול על מעשי טרור', או במילים פשוטות – אוסר על הבנקים ביהודה ושומרון להעביר את הכסף שניתן בעקבות ביצוע מעשה הטרור, למחבלים ומשפחותיהם. בנק שיעשה דבר כזה, ימצא את עצמו חשוף לתביעה של אזרחים מחד, ועובר עבירה פלילית ונתון לאפשרות של מעצר מאידך. כתוצאה מכך, חוששים הבנקים להעביר כספים למחבלים ומשפחותיהם, ובכך נמנעים מעשי טרור נוספים.
בתשיעי בפברואר השנה נחתם הצו, ונקבע כי ייכנס לתוקף בתאריך התשיעי במאי – וזה אכן קרה.
שר הביטחון?
בתאריך השביעי ביוני, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שר הביטחון ופחות מחודש מעת כניסת הצו לתוקף, עצר בני גנץ את מועד החלת הצו בצורה רטרואקטיבית, וקבע כי הצו ייכנס לתוקף רק חודש מאוחר מאותו זמן, בתאריך 17.7. במעשה זה הוריד את גורם ההרתעה מהבנקים, שעד לרגע זה חששו מהצו, וגרם ישירות שמחבלים יוכלו להמשיך ולקבל כסף על מעשי הרצח שביצעו.
3+זמן קצר לאחר ההשהייה הראשונה, פנו המשפחות השכולות מפורום 'בוחרים בחיים', בשאלה לגנץ מדוע עצר את הצו, והשר הסביר להם כי מדובר בבחינה זמנית של הנושא.
אלא שהבחינה הזמנית לא מגיעה לסופה: פעם אחר פעם מאריך בני גנץ את השהיית הצו, דבר שמאפשר ישירות, כאמור לעיל, העברת כספים מהרש"פ דרך הבנקים למחבלים.
אחרי שבפעם הראשונה דחה את מועד החלת הצו ל-17.7, דחה שוב שר הביטחון את מועד הכניסה ל-30.8.
וזה לא הסוף: בבוקרו של ה-31.8, דחה גנץ שוב בצורה רטרואקטיבית את מועד החלת הצו, והפעם ל-30.9, רביעי האחרון.
יום למחרת, בראשון באוקטובר (חמישי האחרון), נדחה שוב מועד כניסת ההוראה לתוקף ליום 30 בדצמבר.
3+
3+
3+הבנק שבאופק
אירוע נוסף בסיפור, זה הבנק הערבי שעתיד להיפתח ביו"ש.
בנק חדש עומד להיפתח ביהודה ושומרון, וייקרא "בנק העצמאות לפיתוח ולהשקעות". המועד לפתיחתו עדיין לא ידוע, אך הרשות כבר הכריזה על הקמתו ואף נבחר מנכ"ל לבנק הצפוי.
בראיונות שנתן מנכ"ל הבנק, הבהיר כי ייעודו ומטרתו של הבנק היא לתת מענה לצורך בהעברת משכורות למחבלים, ולעקוף את האיומים של ישראל.
איך זה יעבוד?
בשונה מהבנקים שיש כיום ביו"ש, שהם סניפים של חברות בנקים בינלאומיות, דבר שחושף אותם לתביעה בעת הפרת חוקים בכל מקום בעולם, הבנק שצפוי לקום הוא בנק בודד של הרש"פ, וכשיבצע פעילות לא חוקית – כמו העברת תגמולים לתומכי טרור – לא יהיה מי שיאכוף זאת. אזרחים לא יוכלו לתבוע, כיון שהבנק בתוככי הרשות, וכנראה שמדינת ישראל שמאפשרת כעת את הקמת הבנק לשם המטרה הזאת, לא תתבע את מנהלי הבנק שהיא מאפשרת לו לקום.
בנק הביטחון
לכאורה נראה שהעיכובים של שר הביטחון מהחלת הצו, נועדו לשמש שיטה של השתקה בה יועברו כספים למחבלים כדי שלא יתפרעו, עד שהבנק יוקם ובעצם יעקוף את הצו.
סא"ל (מיל') ועו"ד מוריס הירש, ששימש בעבר כראש התביעה הצבאית באיו"ש והיום משמש כראש המחלקה המשפטית של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', עוקב אחר ההתפתחויות בנושא זה באופן הדוק.
"כאשר השר גנץ מקפיא את מועד כניסתו לתוקף של הצו", אומר לנו הירש, "הוא פוגע באופן חמור ביותר בביטחון המדינה. מצד אחד הוא נותן אור ירוק לרש"פ להמשיך לתגמל מחבלים בעבור ביצוע מעשי טרור, ומהצד השני, הוא גם מוותר על סמכויות אחרות שהן חיוניות לצורך הלחימה בטרור. הכניעה לטרור הרש"פ ולטרור המחבלים, פוגעת גם באופן קשה ביותר בהרתעת מדינת ישראל".
נכון לשעת פרסום הכתבה, מלשכתו של שר הביטחון בני גנץ סירבו להעביר תגובה.
