רחובות ברלין היו עדים שוב לאנטישמיות הנצחית כאשר מפגינים פרו-פלשתינים השוו בפומבי בין השואה למלחמה בעזה, תוך קריאות בוטות של "מוות ליהודים" הצדעות במועל יד והשלכת אבנים על אזרחים יהודים, בסמוך לכוחות משטרתיים שלא עשו דבר בתגובה.
במהלך ההפגנה, שנערכה תחת נוכחות משטרתית כבדה, הוצב שלט ענק המשווה בין השואה למלחמת חרבות ברזל, המפגינים הביעו בה גילויי שנאה גלויים שכללו קריאות תמיכה בהיטלר ובחמאס, ללא כל התערבות מצד השוטרים. התמונה הזו, של השוואה בין אחד הפשעים החמורים ביותר בהיסטוריה האנושית לבין עימות צבאי לגיטימי ומוצדק מתמיד, מעוררת לא רק כאב אלא גם תחושת אובדן דרך, במיוחד במדינה שעברה הפך לחלק בלתי נפרד מזהותה הדמוקרטית.
חזרה לגרמניה של שנות ה-30
השנאה כלפי יהודים, שנדמה כי היא חוצה גבולות פוליטיים, הפכה למוטיב משותף בין קיצונים משני צדי המתרס. בעוד המפגינים הפרו-פלשתינים פיזרו מסרים נוקבים נגד מדינת ישראל ונגד יהודים, בצד השני של המתרס התאספו גם מאות פעילי ימין קיצוני ניאו-נאצי בעיר לייפציג. אותם פעילים הבעירו את הרחובות בדרכם, תוך הפגנת עוינות גלויה כלפי הקהילה היהודית.
"יש תחושה של חזרה בזמן", אמר אחד מהעוברים והשבים שצפו במראות הקשים בברלין. "אנחנו עדים להתעוררות של כוחות אפלים שהיינו רוצים לחשוב שנעלמו עם השנים". ואכן, הקריאות שהושמעו במהלך ההפגנות העלו שאלות כבדות משקל, המזכירות את העבר האפל של גרמניה: "האם ליהודים יש מקום כאן?" – שאלה שמטרידה רבים מאז 1933, ושוב עולה מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023.
מפקד משטרת ברלין טרם פרסם דו"ח מסכם של האירועים, אך במשרד הפנים הגרמני מסרו כי "האנטישמיות היא סכנה חמורה לדמוקרטיה שלנו", והבהירו כי הממשלה פועלת במגוון אמצעים למגר את התופעה. בין היתר, קודמו חוקים המאפשרים לשלול אזרחות למי שמעורב בפעילות אנטישמית, וכן נבדקת מחדש סוגיית האיסור על ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה לפעול בגרמניה.
הקהילה היהודית מאוימת
בתוך כך, הקהילה היהודית בגרמניה מוצאת את עצמה תחת תחושת מצור. רבים מהיהודים המתגוררים בגרמניה מביעים חשש לנוכח הגילויים האחרונים של האנטישמיות ברחובות. "זו לא פעם ראשונה שהם מריעים לאדולף היטלר, זו לא הפעם הראשונה שהם מריעים בפומבי למען החמאס וקבוצות אסלאמיות אחרות, התמונות האלו הן חלק מהשגרה שלנו בברלין", אמר נועם פטרי חבר באיגוד הסטודנטים היהודיים בגרמניה.
