דנה ורון, מגישת תוכנית 'יומן צהריים' בעכשיו 14 פרסמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה ובו דיברה על ט"ו באב מהעיניים שלה.
דנה ורון כתבה: "כל ט' באב. כל לילה בט' באב במשך ארבעים שנה הם היו הולכים לישון בלילה בקבר. מסתכלים מבטן הקבר הלח אל השמים זרועי הכוכבים ולא יודעים. יקומו? או ימותו? ישלמו על הטעות ההיא של חטא המרגלים? או יישארו עוד קצת בין החיים? במשך ארבעים שנה היו דור המדבר רואים את עצמם נגמרים".

"משלמים. מתים. קמים בבוקר ומכסים את אלה שלא נושמים. נפרדים לאט, מעט, מהחיים. בשנה הארבעים, בבוקר ט' באב קמו כולם. אף אחד לא נשאר בקבר".
מוזר, הסתכלו כולם לצדדים, לא מאמינים, ״וואלה הקברים ריקים?! אולי טעינו בחישוב? אולי בכלל לא היה ט׳ באב הלילה? אין ברירה, הלילה נישן שוב בקבר" וכך, עוד לילה ועוד לילה, הלילות מלאי פחד וחוסר וודאות – והבקרים שמשיים, מאירים וחיים".
"אבל בט"ו באב כשהירח עמד תלוי. מלא ועגול באמצע השמים ידעו בני ישראל בוודאות שלא טעו בתאריך. הם פשוט הפסיקו למות סוף סוף. האל סלח. בט"ו באב, ביום האהבה חוגגים את ההמתקה הנפלאה שבשיא החושך. האם הפסקנו למות בט״ו? לא! הפסקנו למות בט'! ביום הכי נאחס בשנה! יום האהבה חוגג את אלה ששרדו לספר, את אלה שגם כשנאחס נשארו ביחד".
"יום האהבה מבקש שנחגוג את מה שמגלים אחרי הפחד, אחרי חוסר הוודאות. חג האהבה הוא בעצם היום שלא קרה בו שום דבר. הוא סתם עוד יום ששרדנו לספר. וזה הכי עמוק, והכי חגיגי, והכי אהבה. בט"ו באב לא 'כּלו מתי מדבר'. בט׳ באב כּלו. אבל ההבנה, ההפנמה, הבשורה! הגיעה רק בט"ו".
לסיום כתבה דנה ורון: "ואז סוף סוף הרשנו לעצמנו לנשום. לחגוג. לישון במיטה לבנה ולא בקבר שחור ואימתני. חג אהבה שמח. שנזכה תמיד לגלות שהאור כבר הגיע בזמן שחשבנו שהכי הכי חשוך. חג אהבה שמח".

