תושבים מיישובי גב ההר הפגינו הערב (רביעי) בכביש גלעד בשומרון, זאת לאחר שמוקדם יותר היום יידו מחבלים 3 בקבוקי תבערה בשני אירועים שונים לעבר רכבים יהודים שנסעו בציר, המפגינים מחו על חוסר ההרתעה. זהו הפיגוע התשיעי שמתרחש בכביש בשבוע האחרון.
מדובר בפיגוע התשיעי שמתרחש בשבוע האחרון בכביש גלעד, ומצטרף לשורת פיגועי אבנים ובקבוקי תבערה בהם אף נפצעו תושבים ונזק נגרם לכלי הרכב. חלק מהאירועים התרחשו בהפרש של שעות בודדות ובאותו מיקום, דבר שרק הגביר עוד יותר את תחושת ההפקרות בקרב התושבים.
"בפיקוד צה"ל טוענים שהם פועלים למיגור הטרור, אבל בפועל מחבלים פשוט איבדו את הפחד", אמר ישראל איצקוביץ', תושב יצהר שהגיע להפגין עם ילדיו. "כמעט בכל יום, ולעיתים מספר פעמים ביום, מתרחשים פיגועים במקטע הציר הזה. נערים ערבים רוגמים בזה אחר זה יהודים, מחבלים מבצעים פיגועים באותו מקום בהפרש של שעות ומספר פיגועי הטרור רק הולך ועולה".
עוד אמר כי פעילות מעצרים כירורגית אינה מספיקה. "בתים של מחבלים צריכים להיהרס באופן מיידי, מטעים שמשמשים מסתור לפורעים צריכים להיעקר, וכל כפר ממנו יוצאים מחבלים צריך להרגיש על בשרו את עוצמתה של מערכת הביטחון בצורה כזו שתגרום לו לדאוג לבד ששום מחבל לא יצא משטחו. כך ורק כך נוכל להשיב את הביטחון לתושבי השומרון", הוסיף איצקוביץ'.
בתוך כך, תיארה אמש שרה שטרנליב, תושבת חוות גלעד ואימו של אהרון, לוחם נצח יהודה שנפצע בלחימה בעזה ומאושפז בבית החולים, שנקלעה לפיגוע אבנים את החוויה המטלטלת שעברה: "נסעתי מחוות גלעד להקפיץ את הבת שלי לצומת יצהר, ומכיוון שזאת הייתה נסיעה קצרה לצומת הקרובה אפילו לא נכנסתי לכוננות נסיעה כמו בדרך כלל כשאני נוסעת עם אקדח זמין", סיפרה שטרנליב.
"ליד הכפר מדמא הבחנתי ב-2 נערים רעולי פנים שעמדו בצד הכביש, הם היו ממש צעירים בערך בני 12. התלבטתי לשנייה האם לעצור ולהבריח אותם או להאיץ ולהימלט, אך בגלל 2 הבנות שהיו איתי ברכב החלטתי לשים גז ולנסות להתחמק מהאבנים. ברגע שחלפתי לידם כל אחד מהם זרק אבן, אחת פגעה בשמשה הקדמית ואחת במראה. המשכתי בנסיעה עד לצומת יצהר ושם דיווחתי למוקד".
שטרנליב סיפרה על התחושות הקשות לאחר האירוע: "אחת מבנותיי צעקה "אמא תסעי". מטלטלת אותי המחשבה שילדים בני 12 מעזים לעמוד על שפת הכביש ולבצע פיגועי אבנים לאור יום. הבת שלי אמרה לי "אם ילדים כאלה קטנים עושים את זה, מה זה אומר על הכמות המטורפת של המחבלים המבוגרים שיש?". עד עכשיו לא דווח שמחבלים אלו נעצרו או חוסלו.
על ההתמודדות עם פיגועי האבנים בצירים במקביל לטיפול בבן שנפצע בעזה אמרה שטרנליב: "הפיגוע אליו נקלענו אני והבנות בזמן שיש לי בן אחר שמאושפז עדיין בשיקום אחרי שנפצע בלחימה בעזה עזה, המחיש לי עד כמה אנחנו במלחמת קיום גם כאן בבית, לא רק בגבולות".
לדבריה אנו חיים במציאות אבסורדית: "לא רק שהאינסטינקט הטבעי של להגן על עצמך נבלם כל פעם במחשבות של אולי יעצרו אותי על זה או יחרימו לי את הנשק, גם הרצון היהודי להגיב בחזרה ולהרתיע את המחבלים אחרי שעברת השפלה לאומית, מדוכא מחשש מפני המערכת שלא רק שלא דואגת להרתיע את המחבלים בעצמה, גם פועלת בנחישות כנגד מי שנחלצים להשבת ההרתעה והכבוד היהודי".
