מושב מבטחים, יישוב קטן ופסטורלי בעוטף עזה. לפני השבעה באוקטובר איש לא דמיין תסריט של פריצת מחבלים וטבח אך היו שידעו שהסכנה אורבת מעבר לגדר – חברי כיתת הכוננות. שנתיים לפני הטבח החליט אל"מ טל אשור לאסוף את נשקי כיתות הכוננות בעוטף והותיר אותם עם נשקים בודדים לכל יישוב. הסיבה לטענתו – מכת גניבות.
בשבעה באוקטובר זה קרה, אלפי מחבלים חדרו ליישובי עוטף עזה, טבחו, אנסו ורצחו אזרחים, חיילים וכוחות הביטחון. דן אסולין, רבש"צ מושב מבטחים יצא להגן על המושב מיד כשהחלה המתקפה הרצחנית בשבת בבוקר.
מחבלים שפרצו לישוב הגיעו עד לבית המשפחה וניהלו קרב יריות עם דן, עם חבריו לכיתת כוננות ועם לוחמים שהגיעו להגן על המושב. לפחות עשרים וחמישה מחבלים הצליחו לחדור למושב. בקרבות נהרגו שני חברי כיתת הכוננות ממבטחים, שני חברי כיתת כוננות ממושב ישע הסמוך ולוחם צה"ל.
המחבלים הפכו את הבית לחמ"ל לטיפול בפצועים, החריבו את הבית, אכלו מכל הבא ליד וניסו לרצוח את בני המשפחה שהסתתרו בממ"ד.יהודה אביו של דן נפל בשבי במלחמת יום הכיפורים ולא האמין שדבר כזה יכול לקרות בימנו בישראל. דן, האח הקטן בבית, הותיר חלל בלב המשפחה.

לצד האובדן והשכול, למשפחה טענות קשות כלפי אלוף משנה טל אשור שהיה מח"ט באוגדת עזה והורה כאמור לאסוף את הנשקים. במכתב שהוציא ליישובים כתב: "הנחת היסוד היא כי יישובים קדמיים נדרשים לזמינות מיידית של נשקים לעומת יישובים סמוכי גדר הנמצאים בקו הגנה שני, להם עומד פרק זמן מספיק בכדי לצייד את שאר חברי מחלקות ההגנה בנשקים".
לטענת המשפחה, דן וחברי כיתות הכוננות ביישובי העוטף נותרו ללא יכולת להילחם בפשיטה בשבעה באוקטובר בין השאר בשל העובדה שלקחו מהם נשקים. משפחת אסולין פנתה לצה"ל לקבל תשובה – מדוע נלקחו הנשקים מחברי כיתת הכוננות.

המחדלים של אירועי הטבח בעוטף עזה עוד נלמדים וילמדו בעתיד אבל לעיתים נדמה שההחלטות של מערכת הביטחון שהתקבלו לפני האירועים בענייו ביטחון התושבים היו פשוט הזויות ומנותקות מהמציאות.
