סטודנטים ומרצים בכל המוסדות להשכלה גבוהה מתמודדים עם המציאות החדשה: מעבר ללימודים מלאים מרחוק. המציאות, שבה סטודנטים למדו לכל היותר 30% מהקורסים באופן מקוון השתנתה, והשינוי הזה איננו פשוט כלל ועיקר.
מקובל לחשוב שעבור הסטודנטים השינוי יתקבל בטבעיות ואף בברכה. כבני דור ה Y , הסטודנטים מתנהלים בחופשיות במרחב המקוון, וצורכים את הידע הנחוץ להם ברשת.
עם זאת, חשוב לזכור שלמידה אקדמית איננה אינטואיטיבית. היא מציבה רף גבוה, דורשת אימון והנחיה. למידה אקדמית זקוקה לנוכחות של מורה.
כשם שהמרצים זקוקים לסיוע למעבר להוראה מקוונת, כך גם סטודנטים רבים זקוקים לסיוע ולתמיכה במעבר ללמידה עצמאית מרחוק. נוכחותו של מורה או מרצה, שיוצר את מסגרת הלמידה, מבהיר, מסביר, מזהה קשיים ומגיב אליהם, חשובה לכל לומד.
המעבר ללמידה מקוונת דורש הרבה יותר מאשר התמודדות טכנולוגית. המעבר מלמידה פנים אל פנים ללמידה מרחוק דורש בניה של דרכים חדשות ליצירה של קשר בינאישי, תקשורת, הבנה של תהליכי חשיבה של סטודנטים – וכל זאת, ללא קשר עין וללא שלל האמצעים המשמשים אותנו במפגש פנים אל פנים.
החדשות הטובות הן, שיש דרכים רבות ליצור מפגש לימודי משמעותי מרחוק. במכללת לוינסקי לחינוך שמים דגש רב על חוויית לומד משמעותית, ועל תקשורת טובה בין המרצים לבין הסטודנטים, גם במדיום המקוון. משבר הקורונה הוביל הן את בתי הספר והן את המוסדות להשכלה גבוהה לעבור בקצב מהיר למה שעתיד להיות חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים הן של תלמידים בבית ספר והן של סטודנטים באוניברסיטאות והמכללות.
כאשר מדובר על סטודנטים שעתידים להיות מורים – חוויית לומד כזו מקבלת חשיבות גדולה אף יותר ומכינה אותם לאתגרי המאה ה – 21 , בהם הלמידה המקוונת תהיה חלק חשוב מתכנית הלימודים
