תופעת טבע מדהימה: A23a הוא הקרחון הגדול בעולם, אשר נמצא באזור אנטרקטיקה, וידוע בחלקו העליון השטוח, דמוי השולחן, אשר נמתח עד האופק. לאחרונה התגלתה תופעה מרתקת, כאשר מדענים גילו כי הקרחון כבר חודשים מסתובב במקום, ממש צפונית לאנטרקטיקה, במקום לדהור יחד עם זרם האוקיינוס החזק של כדור הארץ, כך דווח ביום שבת בערוץ ה-BBC הבריטי.
מדענים אומרים שהגוש הקפוא, שגודלו יותר מפי שניים מלונדון, נלכד על גבי גליל מים ענק מסתובב. זו תופעה שאוקיינוגרפים מכנים "עמוד טיילור" – וייתכן שקרחון ה-A23a לא יצא מ"כלא" זה במשך שנים.
2+"בדרך כלל אתה חושב על קרחונים כעל דברים חולפים, הם מתפוררים ונמסים. אבל לא זה", ציין מומחה הקוטב פרופ' מארק ברנדון. אליו הצטרף חוקר האוניברסיטה הפתוחה שאמר לחדשות ה-BBC כי: "A23a הוא הקרחון שפשוט מסרב למות".
אורך חייו של הקרחון מתועד היטב. הוא השתחרר מקו החוף האנטארקטי כבר ב-1986, אבל אז כמעט מיד נתקע בבוץ התחתון של ים וודל. במשך שלושה עשורים זה היה "אי קרח" סטטי, לא זז. רק בשנת 2020 הוא צף מחדש והחל להיסחף שוב, לאט בהתחלה, ואז הסתער צפונה לעבר אוויר ומים חמים יותר.
2+קרחון זה ,"הברג", אולי מתפורר לאורך קצוותיו – אבל נפחו הגדול נותר שלם. בתחילת חודש אפריל השנה, ה-A23a נכנס לזרם ה-Antarctic Circumpolar Current (ACC), זרם המעביר פי מאה מים מסביב לכדור הארץ מכל נהרות כדור הארץ גם יחד. זרם זה היה אמור לקחת את הקרחון הגדול, ששוקל כמעט טריליון טון, ולזרוק אותו לדרום האוקיינוס האטלנטי.
במקום זאת, ה-A23a לא הלך לשום מקום. הוא נשאר במקום ממש צפונית לאיי אורקני הדרומיים, פונה נגד כיוון השעון בכ-15 מעלות ביום, וכל עוד הוא עושה זאת, הריקבון ובסופו של דבר המסת הקרחון עד היעלמותו – יעוכבו.
צפו בקרחון הגדול בעולם | קרדיט: רשתות חברתיות
יש לפחות אלף מטרים של מים בין הצד התחתון של ה-A23a לקרקעית הים.
הקרחון למעשה נעצר על עקבותיו על ידי סוג של מערבולת שתוארה לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי פיזיקאי מבריק, סר GI (ג'פרי אינגרם) טיילור. נציין כי האקדמיה מקיימברידג' הייתה חלוצה בתחום דינמיקת נוזלים, ואף הוכנסה לפרויקט מנהטן כדי לדגמן את היציבות הצפויה של ניסוי הפצצה האטומית הראשונה בעולם.
2+ההסבר המדעי
פרופ' טיילור הראה כיצד זרם הפוגש בחסימה על קרקעית הים יכול – בנסיבות הנכונות – להיפרד לשני זרמים נפרדים, וליצור מסה בעומק מלא של מים מסתובבים ביניהם. במקרה זה, החסימה היא בליטה ברוחב 100 ק"מ על קרקעית האוקיינוס המכונה Pirie Bank. המערבולת יושבת על גבי הגדה, ולעת עתה ה-A23a הוא "האסיר" שלה.
גודלו של הקרחון עצום. הוא מכסה שטח של 3,600 קמ"ר, או 1,400 מייל רבוע
"האוקיינוס מלא בהפתעות, והתכונה הדינמית הזו היא אחת החמודות שתראו אי פעם", אמר פרופ' מייק מרדית' מהסקר האנטארקטי הבריטי, "עמודי טיילור יכולים להיווצר גם באוויר", המשיך הפרופ', "אתה רואה אותם בתנועה של עננים מעל הרים. הם יכולים להיות רק כמה סנטימטרים לרוחב במיכל מעבדה ניסיוני או עצומים לחלוטין כמו במקרה הזה שבו העמוד יש קרחון ענק, דופק באמצע".
צפו בקרחון הענק – מסתובב כעת מעל הר ים כ-110 ק"מ צפונית לאיי אורקני הדרומיים (מאז 8 באפריל 2024, בעקבות עמוד "הטיילור") | קרדיט: רשתות חברתיות
כמה זמן עשוי ה-A23a להמשיך לבצע את "שגרת הסביבון" שלו?
מי יודע, אבל כאשר פרופ' מרדית הניח מצוף מדעי בעמוד טיילור מעל בליטה אחרת ממזרח לבנק פירי, הכלי הצף עדיין הסתובב במקום במשך ארבע שנים.
קרחון ה-A23a הוא המחשה מושלמת שוב לחשיבות ההבנה של צורת קרקעית הים. להרים תת ימיים, לקניונים ולמורדות יש השפעה עמוקה על כיוון וערבוב המים, ועל התפלגות חומרי המזון המניעים את הפעילות הביולוגית באוקיינוס. השפעה זו משתרעת גם על מערכת האקלים: התנועה ההמונית של המים היא שעוזרת לפזר אנרגיית חום ברחבי העולם.
ניתן להסביר את התנהגותו של A23a מכיוון שקרקעית האוקיינוס מצפון לדרום אורקני נסקרת בצורה סבירה. עם זאת, זה אינו המקרה ברוב העולם.
