בחוות דעת משפטית שהוגשה ביום חמישי האחרון ליו"ר הכנסת טוען ארגון לביא כי אין אפשרות מבחינה משפטית להקים את ועדת הכנסת. בחוות הדעת טוען עו"ד יצחק בם מומחה במשפט חוקתי וחבר בבית הדין של הליכוד כי היועץ המשפטי של הכנסת מצוי בניגוד עניינים מובהק: "כינון וועדת הכנסת הוא חוליה חיונית בדיון בבקשת חסינות של חבר הכנסת. שאלת כינון וועדת הכנסת בעת הזאת אינה שאלה כללית, אלא היא התעוררה בהקשר חסינותו של ראש הממשלה מפני כתב אישום שעו"ד מררי נטלה חלק פעיל בגיבושו. אין מדובר באחד העניינים המצריכים דיון בוועדת הכנסת – זהו העניין. לראיה, אף על פי שבקשותו של ח"כ חיים כץ הייתה מונחת מספטמבר 2019, הרי מאז השבעת הכנסת ה-22 לא עלתה על הפרק האפשרות לכונן וועדת הכנסת לצורך דיון בה. רק משביקש ראש הממשלה להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין בגין כתב האישום אשר עו"ד מררי השתתפה בגיבושו, מיהר היועץ המשפטי של הכנסת לחוות דעה, לפיה הדין מחייב לדון בבקשת החסינות "בהקדם האפשרי", אף בתקופת פגרת בחירות. משום מה, עד לבקשת החסינות בידי ח"כ נתניהו, נמנע היועץ המשפטי לכנסת לחוות את דעתו בדבר "ההקדם האפשרי" שבו יש לדון בבקשות חסינות, אף שבקשת החסינות של ח"כ כץ הייתה מונחת על שולחנה של הכנסת מיום היבחרה.
התנהלות זו של היועץ המשפטי מעלה חשש, כי חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת ניתנה תוך פזילה לעבר זהות חבר הכנסת מבקש החסינות ומבלי להתעלם מן העובדה כי בת זוגו של היועץ המשפטי נטלה חלק פעיל בגיבוש כתב האישום נשוא בקשת החסינות".
בנוסף טוען עו"ד בם כי חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת אינה מחייבת את רשויות הכנסת: "במשפט המנהלי הישראלי קיימת עמדה שאינה מעוגנת בחוק, אך נטועה עמוק ברטוריקה ובפרקטיקה של בית המשפט העליון ושל היועץ המשפטי לממשלה, לפיה חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את הממשלה ואין לה אפשרות שלא לפעול על פיהן. הגם שעמדה זו מהווה למעשה אוזורפציה של סמכות שהמחוקק לא העניק ליועץ המשפט, אין זה המקום להרחיב דיון בנכונות העמדה הרואה את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה כמחייבות.
מכל מקום, גם לדעת אלה הסבורים כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את הממשלה ופקידיה, מעמדו של היועץ המשפטי לכנסת שונה. מכוח עקרון ריבונות הכנסת, עמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לכנסת אינה מחייבת את הכנסת ואת מוסדותיה. מדובר בהמלצה שבנסיבות המתאימות ראוי לייחס לה משקל משמעותי ביותר, אך אין בה כדי לחייב".
לבסוף טוען עו"ד יצחק בם כי קיימת מניעה משפטית להקים את וועדת הכנסת ולדון בחסינות ראש הממשלה בתקופת פגרת בחירות:
"ועדת הכנסת נדרשת אפוא לקבוע, האם ניהול ההליך הפלילי יגרום נזק ממשי לייצוג ציבור הבוחרים. קביעה של וועדת הכנסת בכנסת היוצאת, כי לא מתקיימת עילה לפיה "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי … לייצוג ציבור הבוחרים" תחייב גם את הכנסת הנכנסת, שהרכבה הסיעתי עשוי להיות שונה.
משמעות הדבר היא שוועדת הכנסת של היום תקבע בעבור הכנסת שצפויה להיבחר אחריה האם ניהול ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה יגרום נזק של ממש "לייצוג ציבור הבוחרים".
קביעה על ידי הכנסת היוצאת בתקופת ערב בחירות כי לא מתקיימת עילה של "נזק של ממש לייצוג ציבור בוחרים" מעורר קושי רב במקרה רגיל, כיוון שהיא כובלת את הכנסת הנכנסת. היא מעוררת קושי מיוחד כאשר מדובר בעניינו של ראש ממשלה, העומד בראשות מפלגה והוא המועמד מטעמה של המפלגה להרכבת הממשלה לאחר הבחירות, מן הטעמים האלה, אבקשך לדחות את חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת מיום ה-5 בינואר, לקבוע כי אין לדון בבקשת החסינות בתקופת פגרת בחירות של הכנסת היוצאת ולהימנע מכינון וועדת הכנסת שנועדה אך לדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו".
