שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי נולדה בכ"ו בסיוון תרע"ד, 19 ביוני 1914 – נפטרה בכ"ח בניסן תשמ"ד, 30 באפריל 1984, מוצאי יום השואה והגבורה.
זלדה הייתה דמות ייחודית ועמוקה, משוררת בחסד, אשר שיריה פורסמו רק בשלב מאוחר של חייה בשל צניעותה וביישנותה.
זלדה הייתה בת דודתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה הרבי מלובביץ', בין השנים שררה הערכה רבה והם אף החליפו מכתבים על נושאים שונים. סגנון הכתיבה שלה היה חופשי ומלא בעומק אין סופי. שיריה של זלדה הושפעו גם מעולם החסידות.
אנשים רבים וביניהם סופרים ומשוררים רבים התחברו לאישיותה הייחודית של זלדה שהייתה מאופיינת בפתיחות מדהימה לעולם על גווניו השונים. הזמרת והיוצרת חווה אלברשטיין הייתה הראשונה להלחין את אחת מיצירותיה המוכרות ביותר של זלדה: "לכל איש יש שם" המזוהה עם יום השואה והגבורה. זלדה, שכתבה את אחד השירים המזוהים ביותר עם יום השואה והגבורה, נפטרה דווקא במוצאי יום זה.
__
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו מותו
__
חייה של זלדה היו רוויי קשיים ומכאובים אך הראייה הפנימית והעמוקה שהייתה לה יצרה עולמות של אור ועומק שחיברו אליה המון אנשים עד שיצאו יצירותיה לאור והביאו את האוצרות שלה לקדמת הבמה. ביישנותה וצניעותה היו ניכרות בביתה, בפשטות לבושה והליכותיה אך לא ניתן היה להתעלם מן האצילות שבאה לידי ביטוי בשיריה ובאופן דיבורה.
זלדה נישאה לבחיר ליבה, חיים מישקובסקי, כשהייתה בת 35. בין השניים שררה אהבה רבה אך הם אף פעם לא זכו בילדים משלהם. לאחר פטירתו של בעלה, הייתה זלדה נוהגת לשכן בביתה, צעירות לפני חתונתן ושמרה על קשרים קרובים איתן ועם משפחותיהן גם לאחר החתונה.
יהא זכרה של המשוררת זלדה שניאורסון מישקובסקי ברוך.
