accessibility-icon
share-icon
הרמטכ"ל הרצי הלוי | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הרמטכ"ל הרצי הלוי | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

340 מחבלים חדרו לבארי, הכוחות המתינו שעות מחוץ לשער הקיבוץ

מנחם הלפגוט

מנחם הלפגוט

ה תמוז ה'תשפד (11.07.24)

123

0

like

0

dislike

ממצאי התחקיר הפנים צה"לי שעסק בקרב שהתנהל בשבעה באוקטובר בקיבוץ בארי העלו כי הצבא לא נערך לאירוע ונכשל "במובן הקשה ביותר" בהגנה על התושבים • כך חדרו לבארי כ-340 מחבלים ביום אחד, בזמן שמחוץ לשערי הקיבוץ ממתינים עשרות לוחמים לפקודה


צה"ל פרסם הערב (חמישי) את ממצאי התחקיר הפנימי שעוסק בקרב שהתנהל בשבעה באוקטובר בקיבוץ בארי במסגרתו נקבע כי הצבא כלל לא נערך לאירוע ונכשל "במובן הקשה ביותר" במשימתו להגן על תושבי הקיבוץ שנאלצו להילחם לבדם, יחד עם חברי כיתת הכוננות, בשעות הלחימה הראשונות. בצבא מסבירים כי הגורם המרכזי שהקשה על הגעת הכוחות למקום הוא חדירתם של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל, אך זה נמצא במרכז התחקיר הכולל של הפעלת הכוח אשר יוצג בהמשך.

על פי ממצאי התחקיר, בבוקר השבעה באוקטובר חדרו לקיבוץ בארי כשלוש מאות וארבעים מחבלים, בהם כמאה מחבלי נח'בה של ארגון הטרור חמאס. מאות המחבלים ערכו במשך שעות ארוכות טבח בתושבי הקיבוץ במהלכו נרצחו 101 חברי קיבוץ, בהם חברי כיתת הכוננות, כשלצידם נהרגו 31 אנשי כוחות הביטחון במהלך הקרבות. 32 תושבים נוספים נחטפו באותו היום מבארי לשטח רצועת עזה.

במשך 7 שעות התושבים הגנו על עצמם

מציר הזמן ששורטט על ידי צוות התחקיר עולה כי המתקפה הקרקעית על הקיבוץ החלה בשעה 06:45 בבוקר השבעה באוקטובר. בשלב זה המחבלים הראשונים חדרו לשטח הקיבוץ משני כיוונים וכלל הלחימה בשלב זה התבצעה על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ אשר הצטרפו לקרבות הקשים. לפי קביעת הצבא כבר בשעה 09:00 נכבש הקיבוץ על ידי המחבלים.

maximize-image
images-count3+
ציר הזמן של השתלשלות האירועים במהלך הקרב בקיבוץ בארי | צילום: דובר צה"ל

כוח צה"לי ראשון הגיע ליישוב בשעות הצהריים המוקדמות, נפגע, פינה פצועים, יצא מהיישוב והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים אשר הגיעו לשער הכניסה. בצבא מציינים כי עד סיום שלב זה בחמאס כבר ביצעו את כלל החטיפות מהקיבוץ. רק לקראת השעה 14:00 בצהריים מתחילים להגיע כוחות משמעותיים יותר לבארי ולקראת השעה 18:00 נלחמים במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון. באותו שלב החל גם המאמץ פינוי התושבים.

מהשעה 22:00 ועד השעה 05:00 לפנות בוקר של השמיני באוקטובר משלימים הכוחות את פינוי כלל התושבים ששרדו את הטבח.  בסופו של שלב זה מושגת שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי. עד השעה 15:00 בצהרי אסרו חג שמחת תורה משלימים הכוחות סריקה חוזרת בקיבוץ וממשיכ לים חימה במספר מוקדים מתוחמים.

maximize-image
images-count3+
הבתים בקיבוץ בארי לאחר הטבח | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

על פי הממצאים תרחיש הייחוס אליו נערכו בצבא עסק בחדירות בודדות ונקודתיות לשטח יישובי עוטף עזה ולא חדירה בעשרות מוקדים במקביל. בנוסף, צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר הצהריים של השבעה באוקטובר למרות שלצוות החירום היישובי הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי אודות חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.

אילוסטרציה שמציגה את מהלך הקרב בקיבוץ בארי | צילום: דובר צה"ל

בזמן הטבח: עשרות לוחמים המתינו מחוץ לשערי הקיבוץ

נקודה מרכזית בתחקיר היא שבמשך שבע שעות הלחימה הראשונות תושבי הקיבוץ הגנו על עצמם, זאת בעוד כוחות רבים הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מידית. על פי ממצאי התחקיר עשרות רבות של לוחמים המתינו מחוץ לשערי הקיבוץ במשך שעות ארוכות בזמן שעשרות מחבלים עדיין מסתובבים במקום. על פי הצבא בין השעות 17:00 ל-18:30 בערב הצטבר כוח משמעותי במקום שלא נכנס לקיבוץ. הדבר הגיע בעקבות החלטות מפקדים שחלקן היו שגויות.

במקרה אחד המתינו עשרות לוחמים מחוץ לשערי הקיבוץ למשימת פינוי תושבים בהחלטת מפקד. כוח אחר נלחם במשך זמן מסוים ברחבי הקיבוץ אך בהחלטת מפקד אותה כינו בצבא "שגיאה פיקודית" יצא הכוח, שמנה כ-40 לוחמים, החוצה מסיבה לא ברורה. קרוב ל-60 לוחמים אחרים נכנסו לקיבוץ לאחר שעה ארוכה של המתנה לאחר שחיכו במקום למפקד הכוח שהיה בדרכו למקום. גם את היסוד לחוסר הסדר הזה, שאפיין עוד מוקדי לחימה רבים במהלך השבעה באוקטובר יפרסמו בצבא במסגרת התחקיר הכללי.

maximize-image
images-count3+
כוחות צה"ל מחוץ לקיבוץ בארי | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

באותו הקשר מצוין בתחקיר כי החלטת המטה הכללי ופיקוד הדרום להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה ולאחר מכן על בארי הייתה "רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים". בצה"ל מכנים את נקודת הזמן הזו כרגע "היפוך הקערה" שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב. לגבי אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל נקבע, כפי שנחשף לראשונה בחדשות 14, כי הם נרצחו מאש המחבלים ולא מפגז הטנק.

הכוחות מחוץ לשער: "מצב חמור"

הרמטכ"ל הרצי הלוי, שעמד בראש המערכת במחדל השבעה באוקטובר, קבע כחלק ממסקנות התחקיר כי הסיבה שעמדה בבסיס אי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים היא העובדה שריבוי ההתקפות שהתרחשו בו זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו לזירות האירועים, הקשו על הכוחות לפעול. בנוגע לאירוע שעמד בבסיס התחקיר – המתנת הכוחות מחוץ לשער היישוב, אמר הרמטכ"ל כי "מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. "עלינו לחדד ציווי ברור", כתב הלוי בהמשך לאירוע, "במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים".

maximize-image
images-count3+
הרמטכ"ל הרצי הלוי | צילום: דובר צה"ל

התחקיר הפנים צה"לי ארך כשלושה חודשים וכלל בין היתר שיחות וראיונות עם תושבי קיבוץ בארי, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון שפעלו במקום. הוא בוצע בפועל על ידי האלוף במילואים מיקי אדלשטיין וחברי הצוות התחקור אלוף-משנה במיל' יוסי תורג'מן, סגן-אלוף במיל' דר עודד מגידו, סגן-אלוף במיל' אליחי בן נון, רב-סרן במיל' דרור אנגלשטיין, סרן במיל' שיר דני ודוקטור ענת שטרן.

בנוסף נאספו במהלך התחקיר הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, נבחנה התקשורת בין חברי הקיבוץ ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים אשר נתפסו בתחילת המלחמה. לצד זאת השתמשו מפקדי הצבא לשעבר גם בסרטונים, תיעודים מתצפיות ושחזורים בשטח. התחקיר בוצע בשיתוף פעולה עם שירות ביטחון כללי ומשטרת ישראל שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.

עקבו אחרינו גם ב-Google News