פרטי ההסכם החדש שנועד לתת מענקים כספיים לצורך עידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה, ולראשונה גם בענף השיפוצים, אשר קודם על ידי משרדי האוצר והעבודה מול הביטוח הלאומי, פורסמו אתמול להערות הציבור. במקביל, יצא לדרך מיזם משותף של משרד השיכון וארגוני הקבלנים להכשרת עובדים בענף.
עורכי הדין אורי קינן, אהוד גולן, יפעת בן אבי ולילך כהן שמיר דנו בנושא בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" המשודרת בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי.
המחסור בעובדים נמשך כבר תקופה ארוכה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה וסגירת השערים בפני העובדים הפלסטינים. מחסור זה בעובדים הוביל להצעה שמנסים לקדם במשרד השיכון, תשלום של כמיליון שקלים להכשרת ישראלים שיעבדו בבניין וגם תמריץ כספי לעובדים עצמם".
לדברי עו"ד אהוד גולן, התמריצים הללו לא יפתרו את המחסור בכוח אדם בענף הבנייה, אך מדובר בהחלה טובה. "לטעמי זה מה שצריך לעשות", הוא אומר, "לתמרץ עובדים ישראלים במקום העובדים הפלסטינים שיבואו וימלאו את המקום והחסר. איך מתמרצים עובדים להגיע לתחום הזה? באמצעות כסף".
עו"ד בן אבי, אומרת כי קיימת בעיה של פועלים שנמשכת כבר חודשים רבים ולא נמצא לכך פתרון. "היו ניסיונות יצירתיים", היא מוסיפה, "כמו ייבוא של עובדים מהודו וממדינות אחרות אבל זה לא עובד. צריך למצוא ישראלים שגם ימצאו מקומות תעסוקה וגם תהיה להם פרנסה, וגם יהיה פתרון אחת ולתמיד לא להסתמך על פועלים פלסטינים, אין מה לעשות. חייבים למצוא דרך כן לתמרץ אנשים שיבואו לעבוד בענף הבנייה. הבעיה היא שבשנים האחרונות התחום הזה הפך להיות נחלתם הבלעדית של הפועלים הפלסטיניים ובכך יש להיאבק".
עו"ד לילך כהן שמיר: "אנחנו הכרזנו על עצמנו לפני עשור כאומת ההייטק, אבל שכחנו שההייטק צריך לאכול, בתים לגור בהם, כל מיני צרכים. לא נתנו דגש לדברים החשובים באמת. המדינה הזניחה את החקלאות וכמעט אין חקלאות פנימית, כי אפשר לייבא מטורקיה. והיום זה חוזר אלינו כבומרנג. למה להכשיר מקצועות ידיים כמו בנייה וכדומה אם אפשר להביא פועלים פלסטינים בזול וגם על זה חטפנו עכשיו. הפתרון שניתן כעת זה רק הקדמה. לא ניתן לומר שיהיה בסדר, ויקפצו הישראלים לעמוד בתור. נזכרו בזה רק עכשיו אבל צריך תוכנית: מי אחראי על זה? מה זה מיליון שקל? רוצים עובדים או שרוצים תביעות על ליקויי בנייה? צריך להתחיל ולהכשיר, להגדיר מה בונים".
על כך השיבה עו"ד יפעת בן אבי: "הישראלים עצלנים ולא רוצים לעבוד בבניין".
לדברי כהן שמיר יש לעודד את המובטלים הרבים בישראל למצוא מקור פרנסה בתחום הבנייה. "אפשר", היא אומרת, "להעביר אותם הכשרה שיעברו".
עו"ד קינן: למדנו ב-7 באוקטובר על מי צריך להסתמך ומתי. לא נזכרנו היום שצריך להכשיר עובדים. היינו צריכים לעבור מסלול בירוקרטי של בדיקות, של תהליך, של הכנת תוכנית. טוב מאוד שהתוכנית הזו קרמה עור וגידים. זה נכון, שמיליון שקל זה הפתיחה של הדבר הזה. אז מה? לפחות עושים צעד בכיוון שהרי כדי להתחיל תהליך צריך להתחיל איפה שהוא".
"בשלב הזה", משיבה עו"ד כהן שמיר, "לא מספיק לראות את התחלת התהליך, צריך לראות ולדעת גם איך הוא נגמר".
- האם הורים ישמחו אם הילדים שלהם יהיו פועלי בניין?
עו"ד בן אבי: "לא כולם צריכים להיות רופאים ועוה"ד, זה מקור פרנסה. בניין זו עבודה מכובדת ואין בכך שום בושה. מפועל בניין אפשר להתקדם הלאה לתפקידים אחרים בתחום הזה".
עו"ד כהן שמיר מוסיפה, כי דווקא כלל בעלי החברות בנייה הגדולות התחילו מעבודת כפיים, מלעבוד כפועלים, להכיר את השטח ולדעת כיצד ואיך להניח מלט ובלוקים. "כל הגדולים", היא מדגישה, "וכל המיליונרים שכולם שואפים להיות כמוהם בחברות הגדולות, כולם התחילו מלמטה".
עו"ד גולן: "זה כולל גם את ענף השיפוצים שעד היום לא התייחסו אליו. גם ענף זה מקבל מענקים וסיוע ומדובר בצעד מבורך. גם לשם צריך לכוון עובדים חדשים, עובדים ישראלים זה מה שצריך".
בן אבי: "יש מקור הכנסה ומרווחים בו יפה בתחום הבנייה, ואפשר להתפתח בו. אני חושבת שמדובר בצעד נכון. זו תוכנית שהיא יריית פתיחה וזו התחלה טובה".
לפי עו"ד אורי קינן, במסגרת החיפוש אחר פתרונות לתמרץ ישראלים לעבוד בענף הבנייה, כדאי להציע תנאים טובים גם לחיילים משוחררים שפונים לעבוד בעבודה מועדפת. "אני חושב", הוא אומר, "שחיילים משוחררים שהלכו לעבוד כמתדלקים או כפקידי עזר בבתי מלון כעבודה מועדפת ישמח לקבל יותר כסף כעבודה מועדפת גם במסגרת ענף הבנייה".
עו"ד כהן שמיר: "לאותם חיילים משוחררים הייתי ממליצה ללכת לעבוד בנייה, תוך כדי ללמוד הנדסה ומשם השמיים הם הגבול".
