כששמעתי אתמול על ההדחה של 2 הח"כים מהליכוד מועדת חוקה פשוט נדהמתי. ניסיתי באמת ובתמים להבין מה הליכוד מנסה לעשות כאן.
"ישראל נלחמת על חייה", אמר אתמול ראש הממשלה נתניהו בקולו את האמת הפשוטה. ובשעה שהיא נלחמת על חייה, מצא לו יו"ר ש"ס דרעי זמן להעלות חוק מפוקפק, שנוי במחלוקת שעלול לפרק את הממשלה למרות שהוא עצמו אמר רק לפני 10 ימים לבני גנץ: "זו לא העת להתנצחות פוליטית, או מסע בחירות שיפלג את העם".
2+מילא אם הדחת סעדה וגוטליב הייתה מועילה להשיג רוב, אבל חשבון כיתה א' מבהיר מיד כי גם כך אין את האצבע הדרושה. אז כיצד זה ששועל פוליטי ותיק כנתניהו קנה לעצמו כעת 2 אויבים אופוזיציונרים מבית, שירגישו חופשי מעתה למרר את חייו?
תיאוריה אפשרית היא – כי דרעי זעם וטען כי נתניהו הוא ש"משתמש" באחרונים במטרה לטרפד את החוק. מסתבר שנתניהו חושש יותר מהזעם של דרעי וכדי להוכיח שלא כך היא, היה מוכן אפילו להדיח את השניים.
2+אבל האמת חייבת להיאמר. מה שקורה בלשכת נתניהו הוא אירוע פשוט עצוב. הלשכה מזמן לא מנוהלת. נתניהו ניצב לגמרי לבדו מול העולם כולו כולל מבית. הדוברים מתפקדים בקושי, אין יועץ פוליטי. הרי לו היה כזה, היה דופק את הראש בקיר ואת היד על השולחן וחודל מיידית את האירוע המופרך הזה בראשיתו. לכל טירון פוליטי היה ברור כיצד זה יסתיים. בתלמוד קוראים לזה: מעיקרא מאי קסבר?
אז רה"מ התקפל כמו אוריגמי, דרעי בלס את הדגים המסריחים, גורש מהעיר בבעיטות ומקלות כשנתניהו מזדנב אחריו ומושך את כליו המצחינים, ואויבי הקואליציה קיבלו משלוחים חינם של נשק ותחמושת להמשך המערכה.
בן גביר למד מהבוס נתניהו וכדי למנוע כל ניסיון אפילו ליצור שת"פ עם מנסור עבאס יצא בהודעה על ה"דיל" שנרקח. בדקתי, לא היה דיל כזה, גם לא נברא. אגב, לענ"ד, גם אם היה מושג רוב והחוק היה עובר בקולות אופיר כץ וצגה מלקו, בציבור ובדעת הקהל הרושם היה שהליכוד והקואליציה מכרו ערכים בשביל דילים וקומבינות פוליטיות בעיצומה של מלחמה. "ניצחון" שכולו הפסד.
2+יתרה מזאת, ליל אמש הזכיר בזעיר אנפין את ליל גלנט, ובמובן מסוים אף האפיל עליו מבחינת הקואליציה. אם אז הייתה תמיכה רבתי בקרב חברי הקואליציה ברפורמה המשפטית, הרי כאן כולם סתמו את האף ושחררו אנחת רווחה כשהחוק ירד. אז, גלנט היה מבודד, כאן – הקונצנזוס עם סעדה וגוטליב. המשמעות המיידית היא כי מורדים נוספים בואה יבואו, התיאבון במקרים כאלו רק גדל.
