כמעט שבעה חודשים עברו מאז שדורון כץ-אשר בת ה-34 שוחררה משבי חמאס-דאע"ש יחד עם שתי בנותיה רז ואביב בנות ה-5 וה-3.
מאז המשפחה מנסה לחזור לשגרה ובסופ"ש האחרון פרסמה דורון פוסט בעמוד הפייסבוק של "מאמאצחיק", ובו שיתפה באופן די מבדר מה עבר עליה מאז שבה לארץ.
1+"אז איך זה לחזור מהשבי עם שתי הבנות הקטנות שלי, אתן שואלות? זה לחכות חצי שנה מאז שחזרנו הביתה עד שיהיו לי הכוחות לרשום משהו מצחיק, או לפחות לא מאוד עצוב. זה שהקטנה שלי עונה לי 'כן חביבי', 'לא חביבי'. זה לחשוב בשבי איזו תמונה שלי פרסמו ולקוות שבחרו תמונה יפה. זה להבין שהתמונה הזו הסתובבה בכל העולם".
"זה שיוני אומר 'כן' לכל מה שאני רוצה, ואפילו מבצע מיד. זה שיוני הסכים לעוד ילד, או אפילו לכמה! כמה שאני רוצה. זה ארגזי הזירו שחיכו לי בוקר אחד מחוץ לדלת, תודות לפוסט שעלה פה על כך שאני מכורה. ולחבר'ה בעבודה שלי, רק שתדעו שאני מגיעה ביום ראשון אז בבקשה למלא מקררים".
1+"זה שיש לי בחיוג מהיר מלא סלבס. זה שיש לי בחיוג מהיר מלא אנשי תקשורת ושאלוקים יסלח לי כמה שאני מסננת אותם. זה ששואלים אותי 20 פעם ביום – חזרת לעבודה? איך הבנות? את מצליחה לישון? זה שאומרים לי עוד 20 פעם ביום – אני מקווה שהפסיכולוגית שלך טובה!".
"ועכשיו ברצינות, זה לגלות את עם ישראל הנפלא, עם כל התמיכה והעזרה. זה לגלות כמה המשפחה שלי ושל יוני בעלי גיבורי על אחד אחד ואחת אחת. אבל זה גם סיוטים בלילה, פחד מרעשים, כעס של ילדות קטנות שלא מבינות למה זה קרה להן והתמודדות עם שאלות קשות ששוברות לי את הלב. זה לעצום את העיניים ולראות את החוטפים שלי מול הפנים".
לסיום כתבה דורון כץ אשר: "זה געגוע בלתי נגמר לאמא שלי היקרה, לאחי הגיבור ולחברים שכבר לא אזכה לראות. וזה בעיקר לעטות מסכה מחייכת על הפנים כדי לגדל את הבנות בבית שמח למרות שהלב מדמם. וזה בעיקר-בעיקר הרבה-הרבה תפילות, שגדי מוזס הסבא של הבנות שלי שהן כל כך אוהבות, יחזור כבר הביתה יחד עם כל שאר החטופים, אמן! וזהו להפעם, על קצה המזלג, מה זה לחזור מהשבי. פוסט המשך על השבי עצמו ייקח לי קצת יותר מחצי שנה אחרי. אז עוד קצת"
