הניו יורק טיימס חושף היום (שני) כיצד עובד המרוץ נגד הזמן לחילוץ החטופים. חלק משמעותי מהמודיעין מתקבל על ידי מזל"טים, ומטוסים אמריקאיים ובריטיים שלהם יכולות כיסוי נרחבות יותר משל חיל האוויר הישראלי, כמו גם אינפרא אדום וחיישני קרקע מסווגים ביותר שיודעים לזהות לפי חתימות חום תנועות של כניסה ויציאה ממנהרות.
מומחים ישראלים ואמריקאים סיפרו לניו יורק טיימס כי ההערכה העדכנית כרגע היא שישנם כ-60 חטופים שעדיין חיים, כאשר המאמצים למציאתם והצלתם הפכו הרבה יותר משמעותיים אחרי התקרית המצערת בדצמבר בה נהרגו שלושה חטופים ישראלים שהצליחו לברוח.
2+הדבר הראשון שמחפשים גורמי המודיעין זה דפוסים, למשל כמה זמן חמאס מחזיק חטוף במקום מסוים לפני שהוא מעביר אותו, או רמזים כמו האם חטוף מסוים חי, מי מחזיק בו ובאיזה אזור ברצועה הוא כנראה מוחזק ושם צריך לחפש. חלק נמצאים במנהרות, חלק בבתים של תומכי חמאס. ברגע שיש מספיק מידע איכותי, תכנון המבצע מתחיל.
החטופים מוזזים כעת יותר ממקום למקום
לפי גורמים בכירים ששוחחו עם הניו יורק טיימס, המודיעין הישראלי השתפר לאורך המלחמה, ככל שיותר ממסמכים נמצאו, אנשים נחקרו, וגם האזורים שבהם חמאס שולט הצטמצמו ויותר קל לבצע איתור. ההערכה היא שכעת החטופים מוזזים יותר ממסתור למסתור, מאשר בחודשים הראשונים.
2+ההערכה היא כי סינוואר עצמו מתחבא בחאן יונס וסביבו קבוצת חטופים המשמשת כמגן אנושי. נטען כי הוא התחבא ברפיח תקופה ורק לאחרונה חזר לחאן יונס. החשש הגדול בכל מבצע, הוא שמחבלי חמאס יספיקו לרצוח את החטופים, כאשר ההוראה הברורה של חמאס היא להרוג את החטופים ברגע שיש פריצת כוח ישראלי.
