המונולוג המלא:
כל הדיון על עסקת החטופים מתכנס לשאלה אחת קריטית: האם תופסק הלחימה ברצועת עזה? רובנו לא יודעים מה כוללת עסקת החטופים. אנחנו כן יודעים שככל שהמשא ומתן נמשך חמאס מקשיח עמדות יותר ויותר. אנחנו לא יודעים כמה מן החטופים יוחזרו בחיים או שמא יוחזרו גופות בלבד, אנחנו כן יודעים שאנשי חמאס הם רוצחים ברבריים ושהמילה שלהם שווה פחות מוילה בשכונת רימל.
אנחנו לא יודעים מה הוצג לביידן ואילו ערבויות הוא מתכוון לתת לארגון הטרור, אנחנו כן יודעים שנשיא ארצות הברית מונע אך ורק מאינטרסים אמריקניים וקנה ביושר את ההגדרה משענת קנה קצוץ.

ישראל היום ניצבת בפני דילמה מוסרית לא אנושית. הלב בוכה עם החטופים ובני משפחותיהם, והנשמה נקרעת מהמחשבה על החטופים שייותרו מאחור. כיצד ניתן לקבוע אילו חיים יקרים יותר? של החטופים כעת או של החטופים והנרצחים העתידיים שאין להם עדיין שמות ופנים?
לצערינו בעסקת שליט היה לנו ' פרומו' לסרט האימה שבו אנחנו חיים. ולכן הדיון על המחיר הדמים הכבד שנשלם תמורת החטופים אינו תאורטי. אותה עסקה שבה הובטח לנו שישוחררו מחבלים שאינם מסוכנים עלתה בחייהם של – 500 ישראלים עוד לפני השבעה באוקוטובר.

אף לא אחד מאותם אלו שדחפו לעסקה -לקח אחריות ואמר טעיתי. ולכן המסקנה הרציונלית היא שבמידה וישראל הולכת להסכם כניעה היא מסכנת עוד יותר את אזרחיה. מעתה ואילך כל ילדה וילד יהפכו למטרות חטיפה, וכל אישה עם תינוק בעגלה תהפוך לצייד קל עבור החוטפים – בעוטף, בצפון, ביישובי קו התפר.
במשך חודשים נאמר גם כאן באולפן שאנחנו צריכים לחיות בכל יום בתודעת השמיני באוקטובר -שהדם חם ושהרצון להשמיד את האיוב בוער בקרבנו. ולכן אין מנוס מלומר: הסכם שכולל הפסקת לחימה הוא הסכם כניעה. הסכם שבו ישראל נכנעת לארגון טרור רצחני שאנס ילדות וערף ראשי תינוקות והתעלל בגופות .
הסכם הפסקת מלחמה הופך את חמאס למנצח. ובמזרח התיכון מי שלא מנצח- לא שורד.
