עיתונאים ותיקים שקמים יום אחד בהיר ומחליטים להעתיק את מקום עבודתם מהערוץ שהם מזוהים עימו לערוץ אחר, מעוררים לרוב איזשהו עניין בציבור, אבל התגובות על המעבר של החזאי ואיש התקשורת דני רופ מערוץ 13 לערוץ 14 בהחלט שמו אותו על המוקד לכמה ימים טובים.
היו מי שכינו אותו "בוגד", היו מי שחשבו שהשתגע, והיו גם כמה מבקרי טלוויזיה שהמתינו כמו סועדים מורעבים להתנפל על תוכניתו החדשה בערוץ 14 ולנעוץ בה את שיניהם. אבל רופ החליט לשים סוף לסערה ולהכריז את מה שכבר מזמן היה אמור להיות ברור: תקשורת היא בסופו של דבר רק תקשורת.
הצטרפו עכשיו למגזין המודפס של עכשיו 14!
"היו מי שאמרו לי: אתה אלוף, אתה תותח שעברת. קיבלתי חיבוקים ברחוב, הרבה תגובות מחממות לב. אבל כמובן היה הצד השני, שביקר אותי בקיצוניות: איך אתה מזדהה עם הגזענים האלה ועם החרדים האלה?! אני לא אוהב לא את זה ולא את זה, ורק מקווה שכל צד ילמד סוף-סוף לקבל גם את הדעה האחרת".
מצאת את עצמך מגיב? משיב אש?
"אני מגיב, אבל לא מלבה את השיח. ההצטרפות שלי לערוץ 14 לא אומרת שאני עכשיו חושב שהשמאל הוא זבל והחרדים הם ככה וככה. אבל אני מנסה להסביר שזו לא הדרך. גם מי שבאים אליי ואומרים לי: רק ערוץ 14, רק ביבי, זה לא טוב בעיניי. אני חושב שיש משהו מאוד מדויק בזה שדווקא אדם כמוני, א-פוליטי, יבוא לעבוד בערוץ שנוי במחלוקת. זו האמירה הכי מאחדת והכי נכונה, כי אני בסך הכול בא לעשות טלוויזיה, לעשות תקשורת, כמו הרבה אנשים במקצוע שלי.
1+"אני רוצה לתת דוגמה לאיך נותנים לכל צד להביע את עמדתו, לאיזון פוליטי בערוצי תקשורת. גם ערוץ 14 מקבל הרבה פעמים תגית שלא מגיעה לו. נכון שיש תוכנית סאטירה, 'הפטריוטים', שמזוהה מאוד עם הימין, ואפילו עם ההסכמה עם ביבי. אבל ינון מגל שאני יושב איתו בבית קפה זה לא ינון מגל של התוכנית. זו סאטירה, הכול מוקצן".
רופ אומר כי בהתחלה התלבט האם להצטרף לערוץ 14. "אני אדם מאוד לא פוליטי ולא מזוהה עם שום צד במפה", הוא מספר, "וידעתי שערוץ 14 מזוהה מאוד עם הימין. זה קצת הפחיד אותי, למרות שאי אפשר להתעלם מהעובדה שגם הערוץ שממנו באתי מזוהה עם הצד השני במפה. זה מתחת למכ"ם, אבל קשה שלא להבחין שרוב השפה שלו מדברת שמאל. אחרי שלקחתי זמן לחשוב עם עצמי, שאלתי את עצמי: מה באמת ההבדל? כולנו אחד.
הצטרפו עכשיו למגזין המודפס של עכשיו 14!
"בכלל, בעיניים שלי ערוץ 14 קם כערוץ מורשת אבל נהיה ערוץ ימני יותר ויותר בעקבות תסכול של שנים. מאז קום הטלוויזיה את רוב ערוצי התקשורת בארץ מנהל הצד השמאלי. ולא רק זה. אנשי התקשורת שמזוהים עם הימין קופחו מאוד כל השנים. רק בשנים האחרונות הצליחו להביא לקדמת המסך אנשים כמו עמית סגל, אילה חסון ודומים להם. פתאום נתנו להם לגיטימציה, מקום לאזן את השיח ולהגיד גם את הדעות הנגדיות לדעות של מי שיושבים סביב השולחן".
אחדות, אחדות, אחדות
מעבר לאידאולוגיה הימנית המזוהה עם הערוץ, גם החיבור לדת ולמסורת, שבחוגים אחרים מקבל יחס די שלילי, מאפיין את ערוץ 14. את רופ, חילוני גמור, דווקא סקרן המפגש עם העולם הדתי והחרדי, והוא אפילו מצא את עצמו מתפלל בעצת אחד מאנשי הצוות.
1+"אני מודה שכיף לי מאוד עם האנשים בערוץ, עם החומר האנושי", הוא מספר. "זה מזכיר לי את הילדות בירושלים, שבה גרתי ברחוב מעורב של חילונים, דתיים וחרדים. תמיד היינו בהבנה ובהרמוניה. בערוץ כל הדתיים, החילונים והחרדים עובדים ביחד, ויש אווירה של אנשים שמתקבצים יחד ועובדים בשיתוף פעולה, כי הם כולם רוצים לעשות דבר טוב. אני לא מרגיש שום קיצוניות ולא פוחד מהדברים שתיארו לי. כיף לי מאוד בערוץ".
בתקופה מורכבת זו, מהו האיחול החשוב ביותר שתרצה לאחל לעם ישראל?
"אחדות, אחדות, אחדות. זה נשמע כמו קלישאה, אבל ראינו מה קרה לנו כשזלזלנו בזה, עם כל ההפגנות והמהפכה המשפטית. היה פה שיח כל כך מיותר משני הצדדים, ולדעתי זה גרם לנו להבין שאנחנו חייבים לקבל את האחר. לצד זה, כמו שאמרתי, אני מאחל לנו שנצליח להחזיר את החטופים הביתה מייד בכל מחיר, לפני ניצחון בעזה או מיגור חמאס.
"אחד הדברים הכי חשובים שלימדו אותי הוא שלא משאירים פצועים בשטח, ומדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה. והכי חשוב שנדע לחיות בשלום גם עם דעות שאנחנו לא מסכימים איתן. רק מפה נצליח לנצח ולהיות אנשים טובים יותר. רק שנבין שערוץ 14 זה בסדר ועיתון הארץ זה בסדר ושתקשורת היא בסך הכול תקשורת".
