נציג הישיבות החרדיות טען היום (ראשון) בדיון על חוק הגיוס שאסור שבית המשפט יכריע בנושא וכי "זו סוגיה שצריכה להיקבע ע"י נציגי הציבור". הוא הוסיף שישנה אפליה כאשר במקרים אחרים כמו גיוס ערבים או פינוי חאן אל אחמר, בג"צ בחר לא להתערב. ברקע לדברים, המנהיגות החרדית מתנגדת בתוקף לכל פשרה ואף לגיוס של חרדים שאינם לומדים.
עו״ד שמואל הורביץ שמייצג את איחוד הישיבות הוסיף שמכיוון שצה"ל לא יכול לגייס את כל החרדים אז אין צידוק להפסיק את התקציב לכל בחורי הישיבות: "צה"ל יכול לגייס רק 3,000 חרדים אז אין שום עילה להשאיר את צווי הביניים. הרי יש 63,000 שזה לא רלוונטי לגביהם".
1+מוקדם יותר היום נציג הממשלה, דורון טאובמן, התחמק מלענות לשופטים והשיב באופן לא ברור. הוא ביקש תוספת זמן לחקיקת חוק גיוס בטענה ש"אנו נמצאים ברגע היסטורי" אך השופטים הגיבו שכבר שנים ארוכות הממשלה טוענת שהיא תכף מחוקקת חוק, ודבר לא קורה.
עוד טען נציג הממשלה כי צה"ל הוא זה שמחליט אם לגייס חרדים, ושהממשלה לא מתערבת לצבא בשיקול דעתו: "כל הדברים הללו נמצאים בשיקול דעתו של הפוקד". עם זאת, הוא לא הסכים לענות אם לצבא יש סמכות לגייס כעת אלפי חרדים. הוא הוסיף כי התמיכה בישיבות לא צריכה להיות קשורה אם הם מתגייסים או לא.
1+נציג היועמ"שית תקף בחריפות את עמדת הממשלה וטען שאין שום ביסוס לכך שהצבא פועל על דעת עצמו ובוחר את מי וכמה לגייס. לדבריו, הצבא כפוף לשיקול הדרג המדיני. גם הלכת רובינשטיין מ-1998 מונעת מהצבא להחליט בעצמו לכמה חרדים הוא נותן פטור, ונקבע ששהדבר יהיה תלוי בחקיקה.
