מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מותח ביקורת חריפה על המאבק הכושל של ממשלות ישראל לאורך השנים בתאונות דרכים בדוח מיוחד שפרסם היום (שלישי) ואומר כי בעשור האחרון נרשמה דווקא עלייה במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים, זאת בעוד במדינות אחרות באירופה נרשמה ירידה של של כ-22%. על פי הדוח פעולות האכיפה של המשטרה לא מביאות לשיפור במספרי הנפגעים בתאונות הדרכים.
אנגלמן מכנה את כבישי ישראל "פצצה מתקתקת" וטוען כי מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים כ-33 אלף בני אדם. "לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים", הוא מציין, "שיעור תאונות הדרכים בישראל גדל בעשור האחרון בשעה שבמדינות מובילות באירופה הוא קטן, תקציבי הרלב"ד קוצצו, תקנים רבים במשטרת התנועה אינם מאוישים והממשלה אינה עומדת ביעדיה בתחום זה".
על פי דוח המבקר, קבוצות הגיל המועדות לפגיעות חמורות יחסית לחלקן באוכלוסייה הן צעירים בני 15 עד 24 ובני 65 ומעלה, ששיעור ההרוגים מקרב הקבוצה האחורנה היה גבוה מחלקה של קבוצה זו באוכלוסייה בין 2013 לשנת 2022. בממוצע שנתי, שיעור ההרוגים והפצועים קשה בני 65 ומעלה מכלל ההרוגים היה כ-20%, לעומת חלקם באוכלוסייה כ-11.5%.

עוד עולה מהדוח כי נהגים גברים ערבים היו מעורבים בשנים 2013 עד 2019 ביותר תאונות מנהגים גברים יהודים בכל קבוצות הגיל, אך ההבדל בלט בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות. בנוסף המבקר מצא כי המידע שהמשטרה אוספת על תאונות דרכים חלקי, והוא מתמקד בעיקר בתאונות קשות וקטלניות.
המבקר מציין בנוסף כי קרוב ל-100% מהתאונות שנחקרות על ידי המשטרה מסווגות כתאונות שהאחראי להן היה דווקא הגורם האנושי ומתח ביקורת על כך שהחקירה אינה יורדת לשורש הסיבה שהביאה לתאונה. "המשטרה אינה עושה שימוש במערכות מתקדמות לתיעוד זירת התאונה, כגון מצלמות ייעודיות שבאמצעותן ניתן לצלם את זירת האירוע מכיוונים שונים לפני פינוי זירת התאונה", הוסיף.

לפי המבקר הממשלה לא אישרה ותיקצבה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית למאבק בתאונות הדרכים מאז 2005, ולדבריו הרלב"ד עדיין לא ממלאת את ייעודה להוביל את המאבק הזה, ויכולותיה נפגעות מההפחתה הניכרת שחלה בתקציביה מאז הקמתה: מכ-382 מיליון שקלים בשנת 2008 לכ-141 מיליון שקלים ב-2022.
המשטרה לא מועילה
המבקר בדק גם את פעילות האכיפה המשטרתית בשטח, ומצא כי הנתונים מעידים שפעולות האכיפה של המשטרה בעשור האחרון אינן מביאות לשיפור במספר התאונות והנפגעים בהן. מספר הדוחות השנתי בגין נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים ירד מאז 2014 בכמעט 55%. עם זאת הוא מציין כי משטרת התנועה נמצאת בחסר מתמיד בשוטרים ובניידות: "במדינות ה-OECD יש ניידת על כל 10 קילומטר, ואילו בישראל יש רק ניידת אחת על כל 100 קילומטר".
יחסית למדינות אירופה, שיעור השימוש בחגורות בטיחות בישראל נמוך, ובייחוד במושבים האחוריים של כלי הרכב שמגיע כיום לכ-70%, ובמידה רבה במיוחד בחברה הערבית שם לכ-64% בלבד במושבים האחוריים ו-68% במושבים הקדמיים לעומת 91% במושבים הקדמיים באוכלוסייה הכללית. מספר הדוחות הניתנים מדי שנה גבוה, כ-121,000 ב-2021, ומצביע על עומק הבעיה.

לדברי מבקר המדינה תאונות הדרכים אינן גזירת גורל על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים כמקובל במדינות מובילות באירופה: "הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה בכללותה", כתב, הניסיון הבין-לאומי במדינות שהצליחו להקטין את כמויות הנפגעים בתאונות הדרכים מלמד כי אין מדובר בגזירת גורל אלא במאבק שניתן להצליח בו ולהציל חיי אדם".
