אבדן ההכרה של נורבגיה: שלוש מדינות הכירו השבוע במדינה "פלשתינית": נורבגיה ספרד ואירלנד. זו אינה התחלה של בדיחה אלא של תיאטרון אבסורד גדול, שבסופו עלולות דווקא מדינות אלו למצוא עצמן חלק מהעולם המוסלמי, עם מיעוט בלונדיני בנורבגיה, שרידי ג'ינג'י באירלנד וכמה ס"ט (ספרדים טהורים) בספרד. מדינה שכבר חוותה בעברה את נחת זרועם וכיבושם של המוסלמים כאמירות אל-אנדלוס.
תיאטרון האבסורד הנורבגי מתחיל עת נחתם באוסלו, בירת נורבגיה, הסכם חשאי ב-20 באוגוסט 1993 על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס כנציגי ממשלת ישראל והארגון לשחרור פלשתין בהתאמה. בהסכם המוכר כ"עזה ויריחו תחילה" הוחלט על נסיגת ישראל מהיישובים הערביים ברצועת עזה וביריחו, ועל הקמת רשות פלשתינית למשך תקופת ביניים של חמש שנים.

משבר מדיני: נורבגיה ספרד ואירלנד הכירו במדינה פלשתינית
ב-28 בספטמבר 1995 נחתם הסכם "אוסלו ב'" ו"הסכם טאבה", שהעניקו לערבים שלטון עצמי בערים הערביות ביהודה ושומרון וברצועת עזה, וכן ב-450 כפרים ערביים. במסגרת הסכם זה חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשטחי A,B,C. ב-5 באוקטובר 1995, התקיים דיון בכנסת על אישור הסכם אוסלו ב'. ראש הממשלה יצחק רבין הבהיר בנאומו בפני המליאה כי מטרת ההסכמים היא למנוע מצב של מדינה דו-לאומית באמצעות הקמת ישות עצמאית "שהיא פחות ממדינה" לצד מדינת ישראל.
רבין ז"ל הדגיש כי בהסכם הקבע לא תהיה חזרה לקווי ה- 4 ביוני 1967, ירושלים תישאר מאוחדת, יסופחו גושי התיישבות וגבול הביטחון של ישראל יהיה בבקעת הירדן, במובנה הרחב על פי תפישתו. הסכמי אוסלו, מבחינת אש"ף ומנהיגיו יאסר ערפאת ימ"ש וסגנו אבו מאזן שירש את מקומו, כמו כל הסכם אחר עם ישראל, לא היו שונים מ"הסכם חודייבה", הסכם שביתת נשק תחבולני שנחתם לתקופה של עשר שנים בין הנביא מוחמד לשליטי העיר מכה בשנת 628. ההסכם נועד לאפשר למוחמד לאגור כוח צבאי הולם לקראת יציאה להתקפה על אויביו בזמן הנוח ביותר עבורו.

במעמד חתימת הסכם אוסלו אמר ערפאת למתנגדיו הערבים: "זכרו את חודייביה". אחד ההישגים החשובים של הסכם חודייביה עבור מוחמד ואנשיו היה כיבוש ח'ייבר היהודית ללא הפרעה תוך הרג, גירוש והמרת דתם של יהודים בכוח, מעשה המוזכר בקריאות שילהוב המפגינים הערבים גם בימינו "חייבר חייבר יא יהוד". ראוי להזכיר כי ערפאת השווה את הסכמי אוסלו להסכם חודייביה גם בנאום שנשא ביוהנסבורג ב-1994 ואף לאחר מכן.
בשנים האחרונות טוענים ערבים ויהודים, כל צד מסיבותיו הוא, כי אבד הכלח על הסכמי אוסלו אך לא העזו לבטלם באופן מוחלט ופומבי. כעת הגיעו הנורווגים וביטלו את הכרתם בהסכם הנושא את שם בירתם- אוסלו, בעצם הכרתם במדינת פלשתין מבלי שווידאו או דרשו שיתקיימו התנאים הכתובים בהסכם גם על ידי הערבים.

זאת בניגוד גמור להצהרתו של ראש הממשלה הנורבגי שהסביר את ההחלטה ואמר: "עלינו לשמור בחיים את האלטרנטיבה היחידה שמציעה פתרון פוליטי לישראלים ולפלשתינים כאחד, שתי מדינות, החיות זו לצד זו, בשלום ובביטחון". על מנת להוכיח את גודל האבסורד הוסיף ואמר "הכרה בפלשתין היא האמצעי לתמוך בכוחות המתונים שהפסידו אחיזה בשטח בסכסוך הממושך והאכזרי הזה". האמנם זו הדרך ובאיזו מחילה בדיוק נמצאים הכוחות המתונים ברצועת עזה או ביהודה ושומרון, בה יש כ- 80 אחוזי תמיכה בחמאס?
נורבגיה מתקרבת בצעדי ענק לעבר הפיכתה לנורבגיסטן, נוכח מדיניות הגירה מתירנית שאפשרה כניסת מהגרים מאפריקה ומאסיה. יש להזכיר כי מדיניות הגירה מטיבה שכזו לא הייתה מעולם נחלתם של יהודים בנורבגיה. בשנת 1814 נקבע בחוקה איסור מוחלט על כניסת יהודים לממלכה הנורבגית, רק בשנת 1851 בוטל האיסור וניתנה אזרחות ליהודים. טרם הפלישה הנאצית היו בנורבגיה כ־1,800 יהודים. קרוב למחציתם, 758 יהודים ובהם הרב הראשי, נרצחו באושוויץ, בעוד היתר נמלטו למדינות שכנות ורחוקות יותר.

שנאת ישראל וגילויי אנטישמיות הפכו בעשור האחרון לשכיחים בנורבגיה. בראיון שהתקיים בשנת 2013 טען האימאם של המסגד הגדול בממלכה כי "ברור שהיהודים הם אלו שמסיתים את דעת הקהל הנוצרית נגד מוסלמים", וכי "הפחד שהיהודים נטעו באחרים הוא הגורם שמסביר את היחסים בין יהודים למוסלמים וגם את השואה". עוד אמר כי "היהודים שולטים בתקשורת ומסיתים נגד מוסלמים … למה הגרמנים הרגו אותם? הם גורמים לאנשים לפחד, היהודים אינם עם פשוט".
בשנת 2013, קרא איגוד העובדים הגדול בנורבגיה להחרים מוסדות ישראליים שונים, ביניהם ההסתדרות ועסקים "המרוויחים מכיבוש אדמה פלשתינית". במאי 2017 קרא הארגון להטיל חרם מוחלט על ישראל. בשנת 2023, לאחר טבח השבעה באוקטובר ובעקבות האנטישמיות העולמית שעלתה בעקבותיו ולאחריו, חתמו 32 נציגי מדינות שונות על הצהרה משותפת למאבק באנטישמיות, המגנה את חמאס ואת התגברות האנטישמיות בעולם מאז פרוץ המלחמה. רק נורבגיה סירבה לחתום.

בוועידה בינלאומית בקהיר, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה בעזה, שר החוץ הנורבגי היה היחיד מבין שרי החוץ המערביים שגינה את ישראל ולא קרא לשחרור החטופים. הוא גם היה זה שאסר על המלך לשלוח מכתב תנחומים לישראל אחרי הטבח. לאחרונה הביעה נורבגיה תמיכה בתביעה נגד ישראל בהאג ומסרבת היא להכיר בחמאס כארגון טרור, על כל המשתמע מכך.
נכון ל-2024 ולדברי הרב מלכיאור, העומד בראש הקהילה היהודית באוסלו, מתגוררים בנורבגיה כ-2000 יהודים. האסלאם הינה הדת השנייה בגודלה בנורבגיה, אחרי הנצרות. מכאן שעתידה של הממלכה הנוצרית והנאורה לכאורה, לוט בערפל בזכות "תרומת" ההגירה האיסלמית בעיקרה.

נאחל לנורבגיסטן, הנכבשת ומתהווה ככזו בבטחה בשנים האחרונות, שהמוסלמים בקרבה יאפשרו בבוא העת לילידי המקום הנורדים, שלא התאסלמו מרצון או מאונס תרתי משמע, לחיות באוטונומיה משלהם באזורי הפיורדים. מקומות מופלאים שהיו תפאורה למדינות וישויות מומצאות בסרטי פנטזיה, בדומה ל"פלשתין" וה"פלשתינים". ננחמם בכך שאולי בבוא העת יוכרו הם שם כמדינה, אלא אם יקומו מקרבם צאצאי הוויקינגים, שיצאו למלחמת חורמה אכזרית מאין כמותה, כדי להחזיר עטרה נורבגית – נורדית ליושנה.
