מהו תפקיד הסרבנות במערכת הגיוס? מה מדיניות הצבא בנושא ואילו אפשרויות משפטיות קיימות לנערות ולמשפחותיהן? האם יש פטור מטעמי מצפון ואיך ניתן לקבל אותו? עו"ד אילן כץ, מתמחה בדין הצבאי, מפרט על מדיניות הצבא בנושא, על הטרגדיה והמרי של התצפיתניות וכיצד על צה"ל לנהוג בהן.
עו"ד כץ הוא מומחה בדין צבאי, ואף הגיע לביקור בחמ"ל התצפיתניות בנחל עוז לאחר האסון של השבעה באוקטובר. לדבריו, מדובר ב"זירת השמדה" שהולכת איתך גם הרבה זמן לאחר מכן. "ראיתי", הוא משחזר, "את מסכים המנופצים, החורבן וההרס, וחשבתי מה עבר על הבנות המסכנות האלו שתפקדו בקור רוח לפי המידע שהגיע אלי, ומהקלטות הקשר ששמעתי, זה מאוד מאוד עצוב".
באחד המקרים שייצג בעבר עו"ד היו גם תצפיתניות. "בשנת 2011 בגבול הצפון", הוא משחזר, "היו ארבע תצפיתניות שקרסו פיזית ונפשית. הכריחו אותן לעבוד, לא שעו לתלונות שלהן, אפילו מוצרי היגיינה בסיסיים הן לא קיבלו, מגורים ומזון בתנאים לא נאותים. כלומר הדרישה הייתה לעבוד בתת תנאים. על מנת שיוכלו לנוח ולהתאושש הן ביצעו מאין חבלה במחשבים ואז הצבא, כך הוא פועל, שלח יד קשה והן נעצרו עד תום ההליכים. הוגשו נגדן כתבי אישום בעבירות חמורות ביותר, עבירה חמורה של חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה וכן הלאה".
"במהלך הדיון", הוא מוסיף", אני ועוה"ד נוספים, שייצגו את שאר התצפיתניות הצלחנו להביא למהפך, בהבנה של בית הדין שצריך לגמור את הפרשה הזו בקול ענות חלושה וכך היה. לאחר מכן גם התפרסם דוח של מבקר המדינה, שקבע ממצאים חמורים וגם מניסיוני האישי, כמי שהגיש תביעות למשרד הביטחון, הרבה מאוד תצפיתניות מגישות תביעות נכות. אלו הן תביעות מוצדקות על כל מיני פגיעות פיזיות כמו למשל פגיעות בעמוד השדרה כתוצאה מהישיבה הממושכת וכן הלאה".
- האם הסירוב של התצפיתניות כעת נחשב סרבנות גיוס על פי חוק?
עו"ד אילן כץ: "אני אומר כך: ראשית, בתפיסה הערכית שלי, כפי שחונכתי בבית של ניצולי שואה, וכפי שאני חינכתי את ילדיי, ולשמחתי הלכו בדרכי ויותר מכך, אין מקום לסרבנות בצבא. זו התפיסה שלי".
- גם כשמדובר בפחד מצמית?
עו"ד כץ: "גם כשמדובר בפחד, אבל מהצד האחר, חובתו של הצבא היא לא להגיע לעימות ולמנוע את העימות. מה הכוונה? דובר צה"ל אמר – נעשה ונדאג – רבותיי, האמנה בין צה"ל לבין החיילים באיזה מקום נסדקה חמורות בשבעה באוקטובר. ייקח הרבה זמן לשקם את האמון הזה. אני אומר בפשטות, כל מקרה לגופו. יש כאלה שבאמת זה משפיע עליהם מבחינה נפשית, באופן אמיתי, ואז הצבא יכול או לשבור אותם ולהוריד להם פרופיל, על נפשי, או לקחת אותם לתפקידים אחרים. לא צריך להגיע לנקודת רתיחה, שתוביל לסרבנות. חד משמעית לא למהר לפתוח תיקים נגדן".
תגובת דובר צה"ל: "מועמדות שהביעו מוטיבציה נמוכה לתפקיד החלו בהליך ושיח מול קציני המיון בבסיס תל השומר. המקרים המתוארים אינם מוכרים. ככל שיובא מקרה פרטני הוא ייבדק ויטופל בהתאם. לאורך שירותן בבסיס, קיבלו המועמדות לתפקיד תנאים ויחס הולם. ככלל, ההתנהלות באופן המתואר אינה עולה בקנה אחד עם ההתנהגות המצופה ממפקדים בצה"ל. למערך התצפיות בצה"ל תרומה משמעותית בשמירה על ביטחונם ש אזרחי ישראל וחיילי צה"ל, בסיכול פיגועים, בחשיפה ובפגיעה באויב".
