"העוקץ הרוסי" הפך בשנים האחרונות לתרגיל הונאה נפוץ שמפיל בפח אזרחים תמימים. העוקץ זכה לכינוי "העוקץ הרוסי" משום שרבים מקורבנותיו הם עולים מבריה"מ, רובם מבוגרים שאינם יודעים טוב עברית. הם מקבלים שיחות טלפון ממתחזים לאנשי כוחות הביטחון או נציגי בנקים, מבקשים פרטים אישיים אשר באמצעותם הם מצליחים להיכנס לחשבונות הבנק של הקורבנות ולגנוב כספים בסכומים גדולים.
עו"ד גיא קנפו, ממובילי מאבק העצמאים, מלווה, בין היתר, קורבנות של העוקץ הזה ותרגילי הונאה אחרים, בתביעות מול הבנקים על מנת לקבל את כספם בחזרה. לדבריו, יש דרכים ייחודיות לפעול במקרים כאלו אל מול שירותי הבנקאות כתוצאה מהתחזות, כאשר יש חשיבות גדולה לייעוץ משפטי במצב שכזה.
"זה אומנם בדברים שנראים טריוויאליים כמו התמודדות מול הבנק", אומר עו"ד קנפו, "אך ליווי משפטי נכון יכול להיות ההבדל בין לקבל את הכסף לבין להישאר בלי כלום".
לדברי עו"ד קנפו, באחד המקרים שבהם ייצג קורבנות של העוקץ, הסתיים הדיון מול הבנק בהצלחה גדולה, עד כדי כך שהקורבנות קיבלו בחזרה את כל כספם. "בשבוע שעבר", הוא אומר, "הכסף נכנס לחשבון והתיק הסתיים בהצלחה".
במקרה זה מדובר על שני עולים וותיקים מבריה"מ לשעבר, שמתגוררים בישראל כבר כמה וכמה שנים. מדובר בזוג יחסית מבוגר שגילו שנעלם להם מיליון שקל מהחשבון. קדמו לכך כמה דברים שהובילו לעוקץ והונאה.
"מישהו התחזה לעובדי הבנק ולאנשי משטרה", מספר עו"ד קנפו, "קיבלו מהבעל פרטים וגנבו את הכסף מהחשבון. זה כסף שהם חסכו שקל לשקל במשך שנים ארוכות ובעבודה קשה. הבנק בהתחלה אמר להם שהוא לא אחראי על המקרה".
- למה יש אחריות על הבנק אם הם נפלו קורבן לעוקץ?
עו"ד גיא קנפו: "זו התפיסה של כל אזרח בישראל שחושב שהוא מפקיד את הכסף מתחת לבלטה וזו אחריות שלו. אבל גם על הבנקים מוטלת אחריות. יש חוקים למערכת הבנקאית, כמי שמחזיקים בנאמנות כספים רבים. יש נהלים של בנק ישראל שמדברים בדיוק על כך – על החובה של הבנק לבצע פעולות מניעתיות, והגנתיות כדי לשמור עלינו. הבנקים לא רק נהנים מהרווחים שלנו, יש להם גם חובה לשמור עלינו".
"במקרה של הזוג הזה", מוסיף עו"ד קנפו, "הם נכנסו לי ללב כי זה ריגש והכעיס אותי – זה כסף שהיה מיועד לסייע לבת שלהם כדי שתתקדם בחיים. זה לא רק זה שלקחו את הכסף, אלא שגם שהנוכלים גם נטלו הלוואה בשמם. כלומר, הם נכנסו לבור עמוק יותר. מחופש כלכלי נקלעו לחובות. האישה לא ידעה על הדבר הזה, הוא נפל קורבן כי הוא לא הבין טוב עברית אבל הבנק היה צריך להיות כאן המבוגר האחראי והוא לא היה".
השניים פנו תחילה לבנק, הגיעו לסניף והמנהלת שלחה אותם לדרכה בטענה שלא מדובר באחריותה, אלא באחריותם. "יש לנו תיקים רבים מול בנקים שונים, מקרים דומים", מדגיש עו"ד קנפו. "במקרה הזה הגשנו פניות לבנק, הגענו פיסית גם לסניף הבנק והצגנו בפניהם את כלל האסמכתאות במסגרת המשפטית, לגבי אחריותם. הם לא פעלו כך. בנוסף, בהמשך, כאשר לא קיבלנו תשובות מסניף הבנק, נעשתה פנייה לבנק ישראל. זה היה הליך ארוך, עיקש, אבל לא וויתרנו עד שהשגנו את התוצאה הרצויה והכסף בחזרה אצלם. למעשה, בנק ישראל אמר שזה סכום ההשבה הגדול ביותר ללקוחות פרטיים שחזר".
- יש לך עצה כדי לפעול כדי שלא ליפול קורבן לעוקץ?
עו"ד גיא קנפו: "הכי חשוב זה לא לספק פרטים אף פעם, אלא לשמור רק אצלכם, ואני מדבר על סיסמא, שם משתמש וכדומה. גם כשנתקלים במקרים כאלה ונפלתם קורבן, אתם לא אשמים. אל תיקחו את תשובת הבנק כחזות הכל, קבלו ייעוץ משפטי ומוקדם ככל האפשר, על מנת שהראיות לא יטושטשו חלילה".
