נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין הכריזו היום (ראשון) על מתווה חנינות מיוחד ל"תורמים תרומה משמעותית לביטחון המדינה" זאת לקראת יום העצמאות, ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל". המתווה יחול במשך שנת ה-76 למדינת ישראל.
השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום. כמו כן, יינתן במתווה דגש משמעותי למי שתרם או תורם בהווה לביטחון המדינה ולחוסנה, בפרט במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".
2+בבסיס מתווה החנינות הוא הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו, והוא תוצר של עבודת מטה משותפת של הדרגים המקצועיים בבית הנשיא ובמחלקת חנינות במשרד המשפטים. המתווה נקבע לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ובגופי ביטחון רלוונטיים.
"בדומה לחנינות שניתנו בעבר על רקע מלחמות ישראל ואירועים לאומיים, סברו נשיא המדינה ושר המשפטים כי ימים קשים אלה, כמותם ישראל לא ידעה, מצדיקים ואף מחייבים הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת, אך לא גורפת", נמסר מבית הנשיא. "זאת, מתוך רצון להציע הקלה מסוימת לאזרחי ישראל המתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים, כמו גם מתוך הכרח בצמצום פערים חברתיים והתחשבות במאפיינים המפורטים במתווה".
2+במסגרת המתווה המיוחד, הפעלת סמכות החנינה תחול במספר תחומים בינהם: מתן חנינות למחיקת רישום פלילי בהיקף רחב יותר לחיילי מילואים ששירתו פרק זמן משמעותי במילואים במלחמת חרבות ברזל. המשך המתווים המיוחדים להקלה בקנסות שנועדו בין היתר ללוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הבטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה – אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה. גם המתווה הנוגע לקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בתנאים שנקבעו במסגרתו, עדיין תקף.
בנוסף, יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסירים בעלי מאפיינים שונים כמו קרבה לחלל, נפגעי פעולות איבה, חטופים או מאפיינים נוספים שיפורטו בהמשך, זאת כאשר האסירים ריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם. כמו כן, יישקלו הקלות בעונשי מאסר, כאשר מדובר במאסרים קצרים, ובאסירים שריצו לפחות שליש ממאסרם. ככל שיוחלט על מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר, האסיר יוכל להגיע לדיון לפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר, והוועדה תחליט אם לשחרר אותו כאסיר ברישיון, בשחרור על תנאי. הארכה ותיקוף מדיניות מתווה החנינות לשנת ה-75 של מדינת ישראל תוך דגש על בקשות חנינה של מערכת הביטחון, הלומי קרב ונכי צה"ל.
2+בבית הנשיא הדגישו כי חנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשות חנינה ושקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים והפעלת שיקול הדעת של נשיא המדינה לברר כל תיק ותיק כמקובל, כדי להבטיח כי החנינות שיינתנו במסגרת המתווה המיוחד אינן מסכנות את הציבור או פוגעות באכיפת החוק. עוד הודגש כי מתווה החנינות המיוחד אינו מונע הגשת בקשת חנינה על ידי כל אדם במסגרת סמכות החנינה הנתונה לנשיא המדינה, וכמובן בכפוף לסדרי העדיפויות של הנשיא כמפורט באתר בית הנשיא.
הבקשות ייבחנו על ידי מחלקת חנינות במשרד המשפטים, שתגבש בעניינן חוות דעת שיועברו להמלצת שר המשפטים, ולאחר מכן לבחינה במחלקת החנינות בבית הנשיא ולנשיא המדינה. מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה, נתונים מספריים אודות ההחלטות שניתנו על ידו והמאפיינים העיקריים להחלטותיו מתפרסמים באופן תקופתי באתר בית הנשיא, במסגרת מדיניות השקיפות עליה הכריז הרצוג בסמוך לאחר כניסתו לתפקידו.
"בקרוב נציין את יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל, והשנה תחושת הערבות ההדדית והאמונה בצדקת הדרך מלוות ברגשות כאב עזים ומטלטלים, ובנחישות בלתי נגמרת להשבת החטופות והחטופים לביתם", אמר הרצוג. "המציאות שינתה את פניה ב-7 באוקטובר, ואזרחי ישראל מתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים. בשעה שבה החברה הישראלית התגלתה במלוא עוצמתה, עלינו לזכור את אלו שנרתמו ועודם נרתמים למען ביטחון העם והמדינה.
"מוסד החנינה היווה מאז ומעולם דרך לשקף את ערכי החברה וצרכיה, ולנהוג לפנים משורת הדין, באופן חוץ-משפטי עם אלה הזקוקים לכך. לכן השנה השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ונושיט בו יד תומכת עבור אלה שתרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה. זוהי דרך נוספת להפיח תקווה ורוח בעמנו, זוהי דרך נוספת של המדינה ומוסדותיה לשקף את ערכי החברה ולתמוך באלה הזקוקים לכך".
שר המשפטים לוין מסר: ״דווקא בימים הקשים האלה, שאותם חווה מדינת ישראל מאז הטבח הנורא שאירע ב-7 באוקטובר, התאחד עם ישראל ללחימה באויבנו, לעזרה הדדית ולתמיכה, ובכך התגלה במלוא תפארתו. מתווה החנינות המעודכן, המפורסם לקראת יום העצמאות ה-76, מהווה היבט נוסף לאחדות ולערבות הדדית, שנדרשת תמיד, וביתר שאת בעת הזו".
