אין כאן אשם אחד. כולם אשמים. מהרב פרץ ועד בנט. מסמוטריץ ועד בן גביר. הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה בסבב הבחירות הראשון, הבית היהודי כבר הרבה זמן מקרטעת ומבולבלת, ועוצמה יהודית זרקה לפח שני מנדטים וחצי בסבב הבחירות האחרונות. למרות העובדות האלה – כל אחד מראשי המפלגות מתנהג כאילו הוא עומד בראש מחנה עצום. אני ואפסי עוד.
האחד עושה טריק לשני, השני מחזיר בברוגז והולך לנסות לסגור עם השלישי, והשלישי בכלל לא בטוח מה הוא רוצה. גן ילדים.
במו ידיהם סוללים מנהיגי הימין את הדרך לאופוזיציה. להפסד צורם בבחירות.
אין הפקת לקחים ולא הצנע לכת. רק אגו ומאבקי כוח טיפשיים. זו איוולות לשמה.
רבני הציונות הדתית, דב ליאור, חיים דרוקמן ואחרים מבינים את גודל השעה. גם נתניהו שדורש איחוד בימין. הוא יודע למה. אבל המנהיגים בשלהם. מתדרכים, מצייצים בטוויטר, מדברים על אחדות אבל עושים בדיוק ההיפך.
הם רק לא מבינים דבר אחד. זה עלול גם הפעם לעלות להם בכיסא, ואולי גם באובדן שלטון הימין.
כבר בבחירות האחרונות ראינו שיעור הצבעה נמוך במעוזי הימין, כולל ביישובי יהודה ושומרון. כרטיס צהוב הונף לעברם.
בנט ושקד קיבלו הזדמנות שנייה. חזרו בדרך נס לזירה הפוליטית אחרי שנפלטו ממנה באכזריות. שניהם מנהיגים ראויים ומוערכים. בנט מקבל פידבקים נהדרים בביטחון, ובצדק. בצלאל סמוטריץ הוכיח את יכולותיו הפוליטיות. הוא שר תחבורה מצויין בעיניי. קשוב ובולדוזר. הרב פרץ אדם ערכי וטוב, אבל עדיין עושה כל טעות אפשרית בשדה הפוליטי.
בן גביר יודע להביא קולות. הוא הוכיח את זה בבחירות האחרונות כשבמו ידיו הביא לעוצמה יהודית 83 אלף מצביעים. רבים מהם בני נוער, חיילים וחילונים. אם ירוצו כולם יחד, תחת הנהגתו של בנט, הם יכולים להיות הפתעת הבחירות.
אם יתעקשו לרוץ בשתיים או בשלוש רשימות אפשר מעכשיו להכריז על סיום שלטון הימין.
בינתיים, בהתנהלותם העקלקלה והרעה, הם גורמים למצביעי ימין רבים לאבד בהם אמון. לרצות להישאר בבית גם בשניים במארס. אם לא יתעשתו ומהר – הם עלולים לשלם על כך ובגדול.
כוחנו באחדותנו, אומרים גורמים בציונות הדתית. והפעם זה נכון יותר מתמיד.
תתגמשו, תתאחדו ותחזירו את האמון של הציבור בכם, כי אתם קרובים מאוד לאבד אותו ובצדק.
