קראתם בוודאי וראיתם את כל הביקורות מימין לשורת המינויים שביצעו גלנט והרצי הלוי. כולם כיוונו בעיקר למינויו של תא"ל שלומי בינדר לתפקיד ראש אמ"ן. איש הקונספציה שכעת יישב בדיוק על כסא הקונספציה המרכזי.
הביקורות הקשות באו מכיוונם של השרים איתמר בן גביר, שקרא לפטר את שר הביטחון יואב גלנט, השר בצלאל סמוטריץ' שקרא לנתניהו להעמיד במקום את גלנט והרמטכ"ל ולעצור המינויים ומכיוונם של שרים גם בתוך הבית, מהליכוד, ובהם הביקורת הנוקבת של השר עמיחי שיקלי.
אלא שיש רק אחראי אחד ואשם אחד במינוי הזה. קוראים לו ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב-26 במרץ 2023, הודיע נתניהו חגיגית על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט. היה זה רגע לאחר שגלנט יצא נגד המהפכה המשפטית וגרם להבערת הרחובות. גלנט, הלך נגד כל חבריו ובעיקר נגד מי שמינה אותו לתפקיד שר הביטחון. לאחר שנתניהו נתן בו אמון, קידם אותו וסידר לו תפקיד סופר חשוב ובתקופה כה חשובה למדינת ישראל, ירק גלנט בפרצופו וחבר לחבריו בשמאל.

את פרצופו הפוליטי של גלנט הכרנו כבר מזמן. עוד הרבה לפני מינויו לתפקיד שר הביטחון. הכרנו והזהרנו מפניו. נתניהו, טעה פעמיים. במינוי עצמו ולאחר מכן בחזרתו בו מפיטוריו. נתניהו, חשש מביקורת תקשורתית וציבורית ולא פעל כמנהיג – ככזה שמבהיר שמי שהולך נגד המחנה, יוצא ממנו. נתניהו עשה בדיוק את ההפך. הוא הוכיח לגלנט שהוא יכול להמשיך ולבקר אותו, להמשיך לפעול נגד חבריו למחנה ולהשאר נקי וחזק.
בפוליטיקה לא צריך להשתמש בקונספירציות. בממלכת אמנות השקר, הכל אפשרי ועל כן, לא הייתי פוסל גם אפשרות נוספת: כל המהלך הזה נרקם בין גלנט לנתניהו ובהסכמת מאושר נוסף – בני גנץ.


בינדר, איש הקונספציה, יגן בסופו של דבר על עצמו ועל ממניו. אלה שמעליו. ימים יגידו אם המינוי הזה טוב לחבורת הקונספציה, או שלא ישנה דבר.
מי שרוצה חיזוק לאפשרות הזאת, יכול לקבל אותה מהעבר. בזמנו, עת שימש בתפקיד שר הביטחון אביגדור ליברמן, רצה האחרון במינוי רמטכ"ל מטעמו. נתניהו רצה אחר. או אז, דאגו בסביבת רה"מ להפעיל את התקשורת ולהודיע על המחלוקת בין הצדדים. לבסוף נבחר השם השלישי לתפקיד – כזה שנתניהו רצה, אבל לא כלפי חוץ.
