הציבור החרדי לא מצליח להבין מאיפה נפלה עליו בשורת האיוב של בג"ץ. דווקא בעת מלחמה, חצי שנה לאחר מתקפה רצחנית שאמורה הייתה ללכד את כל חלקי החברה הישראלית, דווקא כשנראה היה שפעילות החסד הענפה של הציבור החרדי זוכה סוף סוף להערכה חוצת מגזרים, סוגיית הגיוס הופיעה שוב והפעם – האיום שמרחף מעל לומדי התורה מוחשי מתמיד.
מדינת ישראל ומוסדותיה מתקשים להעריך את לומדי התורה, מסרבים להכיר בערכם של בני הישיבות שלומדים יומם וליל ולהפנים את מידת החשיבות שלהם. ואולם, כשבקואליציה ישנם גורמים שמנסים לקושש קולות על גבו של הציבור החרדי גם במחיר של משבר פוליטי, רוחני וכלכלי, אי אפשר להתפלא.
זכורה לכולם הקריאה של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לפני כחודשיים, לאחר פרסום חוק הגיוס החדש ועל רקע הביקורות שהושמעו נגדו בעיקר מהקצה השמאלי של המפה הפוליטית. "חיוני שייקח חלק משמעותי יותר גם במשימות ההגנה והביטחון" קבע שר האוצר בהתייחס למגזר החרדי. "הציונות הדתית מוכיחה שאפשר לשלב לימוד תורה ושמירה על מצוות קלה כבחמורה יחד עם שירות צבאי בחזית. אחיי החרדים, אנחנו צריכים אתכם".

קריאה זו גררה אחריה ביקורת, ולא בכדי. בעת מלחמה, שר בכיר בממשלה מגבה, גם אם בעקיפין, קריאות שנאה נגד הציבור החרדי באצטלה של גיוס בשל המלחמה. אפשר להיתמם, אבל סמוטריץ' שמכיר היטב את רוחות השנאה המנשבות אחת לכמה שנים או אפילו חודשים נגד הציבור החרדי, הבין היטב את ההשלכות של אמירותיו בגל הסתה נוסף נגד המגזר.
וכל זאת בשביל מה? בשביל לנסות לגרוף עוד כמה קולות של מצביעים שיתרשמו מעמדותיו הכאילו "ליברליות". התורה הפכה לטריוויאלית בעיניו כשעל כף המאזניים מונח עתידו הפוליטי.
הציונות הדתית הקלאסית, קרי המפד"ל של פעם, מהווה בסיס הקולות של מפלגת הציוה"ד. כשבכל הסקרים סמוטריץ' מתנדנד על אחוז החסימה, הוא הבין שעליו לייבא למפלגה את קולות הימין הליברלי שמעולם לא היו לו – וחנו במפלגתו של בנט.

הוא ניסה למצב את מפלגתו כבית פוליטי עבור המגזר הדתי-לאומי הליברלי יותר וכל זאת בעיצומה של המלחמה, מתוך חשש כי השנה טומנת בחובה בחירות חדשות. החשש למצוא את עצמו בסכנת הדחה פוליטית, כשהפעם שותפו במערכות האחרונות כבר לא לצידו – הכריע את הכף.
בניסיון נואש לקושש את קולותיהם, התעלם במופגן מאמונותיו של הבייס שלו שמכיר בערכו של עולם התורה הדתי והחרדי כאחד. ימים יגידו האם התוכנית שלו צלחה והוא יקבל את חצי המנדט שחסר לו. עם זאת, בזהירות המתבקשת אפשר לשער כי אסטרטגיה זו נידונה לכישלון וקולות הימין הליברלי לא יתלהבו להכניס אולטרה שמרן כסמוטריץ' לכנסת.
