על הרגליים ועם יד חבושה, עידן עמדי נעמד אל מול המצלמות ודיבר לראשונה לפני כחודשיים לאחר הפציעה הקשה. "הגעתי בלתי ניתן לזיהוי, על התג שלי היה כתוב אלמוני בן 22", סיפר. הוא הבטיח כי הוא "עוד ישוב ליצור, לשיר ולשחק, אם אלוהים ייתן לי כוח – אני גם אשוב להילחם למען המדינה שלי". הבוקר הוא משתף, מדוע בחר לא להדליק משואה.
"בכל מקום אליו הגעתי ברצועה, בש׳גאעיה או חאן יונס, פגשתי במבטים המומים, חלק מהלוחמים שאלו אותי בפליאה 'מה אתה עושה פה?' משהו בתמונה לא הסתדר להם", כתב, "שכובים מאובקים על הריצפה עם ציוד ונשק הרגשתי בתוך עמי יותר מאי פעם, זכיתי להכיר במלחמה הזו את טובי בנינו ובנותינו, גיבורי תהילה אבל לפני הכל אנשים, עם חלומות, תשוקות ולב רעב ומתגעגע".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"על חלקי במלחמה הזו מתישהו אדבר", שיתף, "אני גאה בבחירות שעשיתי. מהרגע הראשון היה לי ברור יותר מתמיד שהפעם אני נלחם על עתיד ילדיי, יעלי ויהונתן, והדבר היה מחזק אותי ועוזר לי לחזק אחרים גם במקומות החשוכים ביותר. בימים האחרונים פנו אליי מכלי התקשורת על הבחירה להעניק לי את הכבוד להשיא משואה בטקס יום העצמאות השנה שיתקיים בסימן 'גבורה ישראלית'".
"אין כבוד גדול מזה אבל לא אוכל לצערי לקבל את הכבוד הזה השנה. כלכך הרבה גיבורים גלינו מאותה שבת שחורה, חלקם היו לוחמים שלי בעבר או במלחמה הנוכחית. השנה אשאר בביתי ואתייחד עם זכרם כמו רבים בעם ישראל", שיתף, "אבל גם אזכור את הנס שנקרא 'מדינת היהודים', לאחרונה אני מבין את הנס הזה לעומקו".
1+"אני מקווה שאולי בעתיד תינתן לי הזכות להשיא משואה בזכות המילים שאכתוב ולא בגלל גבורת מלחמה", התוודה, "אני רוצה להודות לכל מי שהמליץ עליי לכבוד הזה, לשר הביטחון, לשרה רגב ולחבריי הועדה. יהי זכרם של אלכסיי, עקיבא, גברי, אלירן וכל הלוחמים שנפלו בעבורנו ברוך. שנזכה להיות ראויים לאורם כי בזכותם תפארתנו, ולחיי העם הזה. כמה טוב שהוא כזה".
