"המרכז הפלשתיני למחקרי מדיניות וסקרים" בראשות דר' חליל שקאקי פרסם ב-20 במרץ את סקר דעת הקהל התלת חודשי שלו, שבוצע בתחילת החודש. מרבית השאלות בסקר עסקו במלחמה ברצועת עזה והשלכותיה על האוכלוסייה, ההנהגה ועתיד הרצועה. בנוסף, עלתה גם סוגיית התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בפני בית הדין הבינלאומי, וכן שביעות רצון הציבור ממדינות שונות שפעלו, מי יותר ומי פחות, למען הערבים ברצועת עזה במהלך המלחמה.
הסקר מציין את הנתונים העדכניים שנאספו בהשוואה לממצאי הסקרים הקודמים שבוצעו בחודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. הסקר כלל מדגם של 1580 איש, מתוכם 830 רואיינו פנים אל פנים בשטחי הרשות ביהודה ושומרון (ב-83 מקומות), ו-750 ברצועת עזה (ב-75 מקומות) – עם מרווח טעות מדגם של כ-3%.
ממצאי הסקר
הסקר פותח במצב ההומניטרי ותנאי המחייה הקשים עמם מתמודדים תושבי רצועת עזה. מהסקר עולה כי רוב תושבי עזה מתקשים למצוא מזון, במחסות המאולתרים בהם הם נמצאים חסרים רוב הצרכים הבסיסיים (מאוהלים ועד מזון וביגוד), וכי המאמצים לקבל גישה לחלק מהצרכים הבסיסיים כרוכים בקשיים וסיכונים גדולים מצדם.
אמנם מוזכר בסקר כי ישנן תלונות משמעותיות על אפליה על רקע פוליטי בחלוקת הסיוע ההומניטרי לתושבים, אך אין אזכור וציון ברור לכך שהחמא"ס הוא הגורם המפלה, שנוקט באלימות רבה וגוזל חלק ניכר מהסיוע לצרכיו על חשבון האוכלוסייה. כך למשל, עולה כי 70% בממוצע טוענים לאפליה בעוד שרק 27% חושבים שהחלוקה הוגנת. בהעמקה בפרטים נמצא שמקרב התושבים העזתים, שמקבלים סיוע מארגונים ערביים "פלשתינים" מקומיים, 90% מרגישים באפליה בעוד ש 70% מקרב נתמכי אונר"א חשים כך וכן 58% מקרב נתמכי ארגוני סיוע חיצוניים אחרים.
נתון נוסף מצביע על כך שכמעט 80% מהעזתים מדווחים כעת שלפחות אחד מבני משפחתם נהרג או נפצע מאז פרוץ המלחמה. זאת בהשוואה לסקר מלפני שלושה חודשים בו רק 64% דיווחו על כך. את האשמה לסבלם תולים 64% מהעזתים בישראל בעוד 20% מאשימים את ארה"ב; ברצועת עזה, רק 9% מאשימים את חמאס, ירידה מ-19% בסקר קודם, ורק 6% מאשימים את הרשות הפלשתינית.
התמיכה במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר נותרה גבוהה בממוצע בין שטחי הרשות ביהודה ושומרון לבין רצועת עזה, כמו לפני שלושה חודשים. הממצאים מראים כי שלושה רבעים מהערבים סבורים כי המתקפה שמה את הנושא ה"פלשתיני"-ישראלי במרכז תשומת הלב לאחר שנים של הזנחה ברמה האזורית והבינלאומית.
5+כמעט כל הערבים (94%) חושבים שישראל היא זו שמבצעת פשעי מלחמה, במקביל לכך ש-91% חושבים שחמאס לא ביצע עד כה פשעי מלחמה כלל. יתרה מכך, יותר מ-90% סבורים שחמא"ס לא ביצע מעשי זוועה נגד אזרחים ישראלים במהלך המתקפה ב-7 באוקטובר.
מהסקר עולה שרק אחד מכל חמישה ערבים ראה סרטונים המציגים מעשי זוועה שביצע חמא"ס. רק לחמישית מאלה שלא ראו את הסרטונים הייתה גישה לסרטונים כאלה אך הם החליטו שלא לראותם; השאר מדווחים שהתקשורת שבה צפו לא הציגה את הסרטונים האלה. הממצאים מראים שלמי שראו את הסרטונים יש סיכוי גבוה פי 10 לחשוב שאנשי חמאס ביצעו זוועות ב-7 באוקטובר, אך עם זאת יש לציין כי 93% מאלו שצפו בזוועות חושבים כי אין מדובר באנשי חמאס.
כפי הנראה מדובר במצג שווא ומענה שיקרי של רוב המשיבים לסקר, שהרי תמונות הזוועה היו בתפוצה רחבה בכל ערוץ מדיה אפשרי ולא מן הנמנע כי חלקם אף צפה במראות הנוראיים במו עיניו, בוודאי אם היה נוכח ברצועת עזה בפרוץ המלחמה, בין אם כצופה ובין אם כמשתתף פסיבי או אקטיבי. כל בר דעת מבין שלא מתקבל על הדעת כי 80% מהערבים "לא זכו" לראות, ולו רק סרטון אחד, כיצד טובחים באזרחי ישראל. לעומת זאת מאד יתכן שלפחות 80% מהערבים הוכיחו שהם שקרנים לפי תוצאות הסקר, לתשומת לב התמימים האחרונים שנשארו בעולם ככלל ובמדינה בפרט.
שאלה מעניינת, המתקשרת לתוכנית המבצעית של צה"ל, בדקה את ההשלכות האפשריות של מבצע צבאי ברפיח. הממצאים מראים שרק רבע מהעזתים חושבים שמבצע קרקעי ישראלי ברפיח יוביל לנהירה המונית לעבר הגבול עם מצרים. 70% מהעזתים אומרים שגם אם המכשול המפריד בין רפיח למצרים יתמוטט, הם לא יחפשו את מבטחם במצרים. יתכן שאחת הסיבות לכך היא העובדה שכמעט 70% מהעזתים חושבים שהצבא והמשטרה המצריים יירו אש חיה לעבר אלה שחוצים את הגבול. כנראה שערבים מבינים ערבים טוב יותר מכפי שהיהודים חושבים.
5+בסוגיית התביעה נגד ישראל בהאג, הרוב המכריע (78%) מרוצה ממאמציה של דרום אפריקה להעמיד את ישראל למשפט בפני בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) באשמת רצח עם. עם זאת שני שלישים מהציבור מביעים חוסר שביעות רצון מהחלטת בית המשפט שלא דרשה מישראל לחדול אש. 37% חושבים שבית הדין הבינלאומי ירשיע בסופו של דבר את ישראל ברצח עם. אבל גם אם תורשע, 72% מהערבים חושבים שישראל לא תשנה ממנהגה כלפי "השטחים הכבושים" ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
על פי ממצאי הסקר אחוז לא מבוטל מקרב העזתים (38%) צופה שהמלחמה תימשך זמן רב יחסית. רבים יותר מהם (56%) מצפים שחמאס ינצח ו-60% חושבים שאף יישאר בשלטון. יש לציין כי גם בקרב ערביי יהודה ושומרון יש רוב של 69% הצופה כי חמא"ס ינצח, למרות ירידה של 14% בהשוואה לממצאים של הסקר הקודם מלפני שלושה חדשים.
5+האם ניתן להעריך כי ככל שהמלחמה מתארכת כך מתחזקת תקוות ניצחון בקרב הערבים? כנראה שכן. זאת לאור ההצהרות של מנהיגים ישראלים בעבר על מלחמות בהן תושג הכרעה מוחצת בזמן קצר, דבר שאליו ניתן לשייך את הביטוי הערבי הידוע "כלאם פאדי" (דיבורים ריקים).
ממצא תומך באמור לעיל נמצא בתמיכתם של 52% מהעזתים ו-64% מערביי יהודה ושומרון בהמשך השליטה של חמאס ברצועת עזה. בהתחשב במצב הקשה של האוכלוסייה ברצועת עזה, נראה שזהו הממצא המנוגד ביותר לצפייתם ולתפישתם של ישראלים רבים (ולא רק) את המציאות, מתוך המוצג בכלל נתוני הסקר. מעניין הדבר שבעתיים נוכח תמיכת ערביי הרשות הפלשתינית בשלטון חמא"ס בעזה משום שהוא מגלם את מאוויהם לגבי השליטה הרצויה מבחינתם במחוזותיהם כחלופה להנהגת הפת"ח.
בסקר נשאלה שאלה הנוגעת לשביעות רצון הציבור מהתפקיד שמילאו גורמים ברשות הפלשתינית, ערבים – אזוריים ובינלאומיים שונים במהלך המלחמה. הממצאים מציגים שביעות רצון גבוהה מאד ויציבה, ביחס לסקרים קודמים, הן מחמאס והן מיחיא סינוואר. להבדיל, שביעות הרצון מהפת"ח ומהנשיא עבאס נותרה נמוכה מאוד.
ברמה האזורית, שביעות הרצון מתימן ומקטאר עולה, בעוד ששביעות הרצון מאיראן, ירדן ומצרים נותרה נמוכה. יש לציין שאף אחד מהשחקנים הבינלאומיים, כולל רוסיה והאו"ם, אינם זוכים לאהדה רבה. הממצאים ממשיכים להראות ששביעות הרצון מארה"ב שואפת לאפס. מה עוד ש-82% מהערבים תופשים את הקריאה האמריקנית לפתרון מדיני המבוסס על שתי מדינות כלא רציני. שביעות הרצון הנמוכה יחסית מהגורמים הזרים הינה מצב שככל הנראה לא ישתנה, גם אם הלחץ על ישראל יגבר ועוד מטוסים יצניחו טונות של משטחי סיוע ומזון מערבי, במקום ערבי, על ראשי העזתים המורעבים לכאורה, ובעיקר הבררניים וכפויי הטובה.
השפעת המלחמה על מאזן הכוחות הפנימי והמנהיגות הערבית "פלשתינית" מצביעה על שינוי משמעותי בסקר הנוכחי לעומת קודמו. השינוי הבולט ביותר הוא העלייה בתמיכה בארכי מחבל מרואן ברגותי הכלוא בישראל למספר מאסרי עולם, וניכר כי בתפישותיו התרחק מהפת"ח והתקרב יותר לחמאס. אילו היו מתקיימות בחירות לנשיאות בהן היו משתתפים גם הנשיא הנוכחי מחמוד עבאס ומנהיג חמאס איסמעיל הנייה, ברגותי היה זוכה. בבחירה בין ברגותי להנייה זוכה הראשון ביותר מ-60% מקולות המצביעים. ממצאים אלו מצביעים על עלייה של 11 נקודות בהצבעה לברגותי בקרב הנשאלים ועל ירידה של 8 נקודות בהצבעה עבור הנייה. לעומת זאת, בבחירות בין הנייה לעבאס, הראשון זוכה ב-70% מהקולות של המשתתפים בסקר.
** מקרא צבעים ומנהיגים: כחול- מרואן ברגותי, כתום- איסמעיל הנייה, אפור- מחמוד עבאס (אבו מאזן), צהוב- לא אצביע, תכלת- לא יודע.
5+התפטרות ממשלת הרשות הפלסטינית בראשותו של שתייה לאחרונה, אינה נתפסת בציבור הערבי כסימן לרפורמה והרוב המכריע דוחה את מינויו של מוחמד מוסטפא לראש הממשלה. יותר מ-60% מהציבור רוצה ממשלה שאינה בשליטת מפלגה פוליטית וגם לא בשליטת הנשיא עבאס. שני שלישים ממשיכים להביע את האמונה שהרשות הפלשתינית מהווה כעת נטל על העם, והרוב בכלל בעד פירוקה. לצד חוסר האמון בממשלת הרשות הפלשתינית גם תפישת הביטחון והביטחון האישי בפרט בשטחי יהודה ושומרון ממשיכים לרדת, שכן 9 מתוך 10 תושבי הרשות טוענים שאינם חשים בטוחים בסביבת מחייתם.
לשאלה באיזו מפלגה ומצע פוליטי הינך תומך, ענו בממוצע תושבי רצועת עזה ושטחי הרשות הפלסטינית כך: 34% בחמא"ס, 17% בפת"ח, 11% במפלגה אחרת ו-37% נמנע או לא יודע. הנתונים מצביעים על ירידה של 10% בתמיכה הכוללת בחמא"ס בין הסקר הקודם לנכחי, לצד אחוז גבוה של מתלבטים שטרם הכריע לאן ינותב קולו. למרות זאת בל נטעה- החמא"ס מוביל בפער על שאר המתמודדות, הן ברצועת עזה והן בשטחי יהודה ושומרון, ונראה כי אילו היו מתקיימות בחירות היה תופס את השלטון גם בזכות המצע האידאולוגי שבאמתחתו, ולא רק בזכות ההתנגדות המזויינת לישראל.
** מקרא מפלגות וצבעים: כחול – פת"ח, כתום- חמא"ס, אפור- מפלגה אחרת, צהוב- לא יודע
5+בבחינת יחסי הרשות הפלשתינית עם ישראל, עולה כי 52% מתנגדים לפתרון שתי המדינות בעוד 45% תומכים בו. התמיכה הניכרת בפתרון זה, עם עלייה של 27 נקודות, מגיעה דווקא מרצועת עזה בעוד שביהודה ושומרון נשמרת היציבות. בהינתן שלוש אפשרויות לסיום "הכיבוש הישראלי", הממצאים הנוכחיים מצביעים על תמיכה מובהקת של 46%, בממוצע בין תושבי רצועת עזה ליהודה ושומרון, בהמשך המאבק המזויין, זאת על אף ירידה בתמיכה בו בסקר הנוכחי בהשוואה לקודמו. כן ניתן לראות שישנה עלייה בתמיכה בהתנגדות עממית "שלווה" או בדרכי שלום כביכול, ויציבות מה בתמיכה בדרך המשא ומתן.
**מקרא: כחול- מו"מ, כתום- מאבק עממי בדרכי שלום, אפור- מאבק מזויין
5+השאלה האחרונה בסקר דירגה את המטרות החשובות ביותר להשגה והבעיות הדוחקות ביותר העומדות בפני הערבים "הפלשתינים" כיום: 42% סבורים היו שהמטרה החשובה ביותר צריכה להיות "הפסקת הכיבוש הישראלי באזורים שנכבשו ב-1967 ובניית מדינה פלשתינית בגדה המערבית וברצועת עזה שבירתה מזרח ירושלים". לעומת זאת, 33% מאמינים שהמטרה הראשונה צריכה להיות "השגת זכות השיבה של פליטים לעיירותיהם ולכפריהם ב-1948". 13% סבורים היו שהמטרה הראשונה צריכה להיות חינוך הפרטים כאדוקים ומוסריים במסגרת חברה דתית המיישמת את כל עקרונות דת האסלאם. רק 11% סבורים היו שצריך להקים מערכת פוליטית דמוקרטית המכבדת את החירויות והזכויות של "הפלשתינים".
לשאלת הבעיה הדחופה ביותר הניצבת בפני הערבים כיום, 56% (בפילוח של 66% ברצועת עזה ו-50% באיו"ש) ענו שזו המשך המלחמה ברצועת עזה; 23% אמרו שזה הכיבוש הישראלי; 8% הצביעו על השחיתות; 6% אמרו שמדובר באבטלה; ו-5% אמרו שזה הפיצול בין שטחי יהודה ושומרון לרצועת עזה.
מסקנות וסיכום
סקר זה, כקודמיו וכיתר ההוכחות המצויות בשטח למכביר, מוכיח כי עזה זה חמא"ס וגם הערבים ביהודה ושומרון הם חמא"ס ברובם. אין בכך דבר חדש וההוכחות מופיעות במגוון תצורות בשפה הערבית בדרך כלל. מכאן משתמע שמדובר באויבים בהם יש לנהוג בהתאם ובמלוא העוצמה, ללא התנצלות, גמגום או אשליה.
דרכי החשיבה, הפעולה ובעיקר אמות מידה מוסריות שונות ביסודן הנוגעות לערך החיים וכבוד האדם, מבחינות בין מרבית הישראלים לערביי עזה והרשות הפלשתינית לכל הפחות. עובדים אנו על סרגלים מקבילים מוסריים – ערכיים – מצפוניים שונים בתכלית, כאלו שהיכולת לגשר עליהם שואפת לאפס בתנאים הנוכחיים, בהם נמשכת ההסתה וההקצנה כנגד ישראלים, יהודים ומדינת ישראל.
ממצאי הסקר, כמו גם התובנות הנצברות לאורך השנים עם ההוכחות לצידן, צריכות להיות משוקפות לציבור הרחב וחפץ החיים בארץ בפרט ובעולם ככלל. זאת לפחות עד שיבינו האומות הנאורות במערב, שהופך דומה בהרכבו לאומות ערב, כי את הקדימון הצפוי להן ראו הן על חשבונם של הישראלים בערוץ הריאלטי של המזרח התיכון, שאת דמי המנוי אליו משלמים בדם, אש ותימרות עשן.
