שופטי בג"ץ הכירו הבוקר (חמישי) לראשונה ברישומן של שתי נשים כאימהות של אותו התינוק בתעודת הלידה, למרות שרק אחת מהן היא אימו הביולוגית. הפסיקה הגיעה למרות העמדה המנוגדת של רשות האוכלוסין שטענה כי תעודת הלידה היא מסמך שמשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה, וכי היא מסמך אשר "קופא בזמן".
במרכז ההליך 9 זוגות של נשים שהביאו ילדים לעולם והסתייעו בתרומת זרע אנונימית. הזוגות פנו למשיבים, שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה כי ינפיקו לילדיהן תעודות לידה מתוקנות שכוללות את שמותיהן של שתי האימהות: הן האם היולדת, הן האם שמעמדה ההורי הוסדר בהליך משפטי (צו אימוץ או צו הורות פסיקתי) וכאמור סורבו.
על פי ההחלטה פסק הדין יחול רטרואקטיבית ותעודות הלידה ישונו. הפסק ניתן פה אחד על ידי השופטים עוזי פוגלמן, רות רונן ואפילו אלכס שטיין, השופט "השמרן" שמינתה איילת שקד בעת שהייתה שרת משפטים.
יו"ר מפלגת נעם סגן השר ח"כ אבי מעוז בתגובה להחלטת בג"ץ: "שופטי בג"ץ מוכיחים שוב שאין להם בעיה לקבל החלטות פרוגרסיביות בהיעדר סמכות חוקית לכך ותוך פגיעה במעמד הכנסת. אף החלטת בג"ץ לא תשנה את עובדת החיים הפשוטה שיש אבא ויש אמא".
