"מזג אוויר אינו אקלים", חוזרים ומדקלמים האקלימיסטים בכל פעם ששולפים נגדם אירוע כזה או אחר הנראה לכאורה כסותר את תיזת ההתממות הגלובלית.
והם אכן צודקים לגמרי. מזג אוויר הוא אירוע עכשווי. אקלים הוא ממוצע של הרבה אירועי מזג אוויר. שינוי אקלים הוא שינוי הממוצע (לגבי מגוון אירועי מזג אוויר) ולכן הצבעה על אירוע בודד כזה או אחר אינה רלוונטית. יש לבחון באופן שקול ומדוד, לאורך זמן ולא לפי אירוע מסוים שנמצא בחדשות, האם האקלים משתנה. היתפסות למזג אוויר מסוים אינה מדעית ואינה רצינית.
אלא שאותו כשל עצמו עושים דוברי האקלימיזם בתקשורת, כשהם מנסים להלהיב יצרים ולגייס את מזג האוויר לטובתם. וכך כל אירוע שהוא מתפרש בהתאם לסיפור המוכן-מראש של "שינוי האקלים". יובש? שינוי האקלים. בצורת? שינוי האקלים. גשם שוטף? שינוי האקלים. שריפות? שינוי האקלים. הוריקן? שינוי האקלים. כמו חבר בכת דתית, המייחס כל פעילות שהיא לאליל שלו, פועלים מפיצי הבורות האקלימית וממהרים לקשר כל תופעת מזג אוויר שאינה נעימה לנו, לשינוי האקלים, ומיד (בקפיצה לוגית פרועה נוספת) מנסים להפיל עלינו תוכניות אוויליות ל"מלחמה בשינוי האקלים", כמין גרסה מודרנית של ריקוד הגשם.
קחו למשל את הגשמים האחרונים, שבהם ירדו כמויות גדולות של גשם בזמן קצר בתאי שטח קטנים יחסית. זה אכן אירוע חריג, אבל האם הוא לא היה מעולם? בוודאי שהיה. בסקירת "אירועי מזג אוויר קיצוני בישראל" שהוציא השירות המטאורולוגי ניתן למצוא שפע של אירועים כאלה בעבר. לדוגמה, לפני כמעט מאה שנה, ב-9 בדצמבר 1921, נמדדה כמות הגשם היומית הגדולה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל, 273 מ"מ בחיפה. ב-15 בינואר 1930 היו הצפות ונזק רב לאחר ירידת 185 מ"מ גשם בגדרה ומעל 100 מ"מ בהרי ירושלים. ב-18-19 בנובמבר 1937 היו שיטפונות קשים בדרום ובמזרח, שכללו גם סחף רב שהיו בתוכו אלפי טונות של עצים שכיסו את פני ים המלח. ב-4 בדצמבר 1944 היו הצפות נרחבות באזור השרון ועמק חפר, והתהוו שם ביצות רבות. ב-8 בנובמבר 1955 ירדו כמויות גדולות של גשמים בשרון ובמערב השומרון, שגרמו לגאויות ולנזקים רבים לרכוש ולנפש. והרשימה ארוכה, ארוכה מאוד.
שיטפונות קטלניים היו הרבה יותר בעבר. ב-14 במאי 1934 פקד שיטפון כבד את טבריה וסביבתה וגבה את חייהם של 30 בני אדם. חצי שנה לאחר מכן נרשם עוד שיטפון, כשהגשם פרץ שוב את חומת ההגנה של העיר והציף בה רחובות עד לגובה מטר. בראשית פברואר 1935 נרשמו כ-30 הרוגים, ונזקים קשים, עקב גשמים עזים בשומרון ובשרון. באוקטובר 1937 ירדו גשמים עזים שגרמו למאות הרוגים בארצות הסביבה ולרבבות חסרי בית. בארץ ישראל גבו הגשמים את חייהם של עשרה בני אדם. בפברואר 1975 אירעו שיטפונות רבים וקטלניים בדרום הארץ ובסיני, כששיטפון באל-עריש גרם למותם של 18 בני אדם ולמעלה מ-1000 בעלי חיים.
אפשר, שוב, להמשיך את הרשימה ולהיזכר בחורף היוצא דופן של 1950 שבו גם ירד שלג בתל-אביב ובים המלח(!), או בחורף של 1991-1992 עם ההצפות באיילון ובכל הארץ. הרשימה, כאמור, ארוכה.
בכל אחד מהאירועים האלה – ב-1921, ב-1935, ב-1950 או ב-1992 – תמיד היה יכול לקום חכמולוג ולהגיד: אתם רואים? זה בגלל שינוי האקלים הנורא הזה. אנחנו יצרנו אותו ולכן חובה עלינו להתקין פאנלים סולאריים ולרקוד מסביב לטורבינות רוח.
כל זו אינה אלא ליצנות רדודה. ייתכן בהחלט שהאקלים משתנה, וייתכן שלאורך זמן ניתן יהיה לראות גם עלייה במקרים קיצוניים כאלה – אם כי תמיד צריך להיזהר מ"אפקט CNN", הנובע מכך שהיום אנחנו פשוט מודעים ליותר אירועים קיצוניים מאשר פעם, בזכות פריסת התקשורת ואמצעי המדידה בכל מקום. אך אף אירוע מסוים אינו דבר שניתן לקשור אותו לאותו שינוי אקלים מדובר. גרוע מכך: אף לא אחד מהצעדים שמציעים הירוקים, בין אם זה העלאת מחיר החשמל שלנו או הדלק או דברים אחרים באותה רוח, לא ישנו את האקלים לטובה. מה שהם כן יעשו, זה להקשות עלינו להתמודד טוב יותר עם האקלים.
כי זה מה שאנחנו באמת עושים עם הזמן, ופה חל באמת השינוי הגדול. מספר הנפגעים מפגעי מזג האוויר הולך ופוחת עם השנים, דרמטית, וזאת אף על פי שהאוכלוסייה הולכת וגדלה. האבדות ברכוש גדולות יותר עם הזמן – הרי יש לנו יותר רכוש לאבד – אבל כאחוז מהתמ"ג גם כאן נרשמת ירידה. כל זאת למה? כי הכלכלה שלנו הולכת וצומחת. כלכלה חזקה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם פגעי מזג אוויר, בין אם זה בהגנה, התרעה, חילוץ, מיגון, חימום, עזרה ראשונה, רפואה, ועוד ועוד. כל אלה נובעים ישירות משגשוג כלכלי, אותו שגשוג שהירוקים מבקשים להאט או לעצור. גם מבט השוואתי בין מדינות יראה את זה בצורה חד-משמעית: מדינה מתקדמת יותר כלכלית תהיה החשופה פחות לאסונות טבע; אפילו באותו אזור אקלימי עצמו.
מבט היסטורי באירועי מזג האוויר בעבר יקשה עלינו לראות מגמה של החמרה באירועים – אולי בזכוכית מגדלת ובבחירת הנתונים הרצויים לנו נצליח – אבל נוכל לראות בבירור מגמה של שיפור דרמטי בהגנה שלנו מפני אירועי מזג אוויר. השיפור הזה נובע ישירות מכלכלה חזקה, וזה בלי ספק המסר שעלינו לקחת ולהפנים: לא לעשות ריקודי גשם יקרים ומזיקים, אלא בדיוק ההפך, לרתום את קטר הכלכלה לטובת שיפור חיינו והגנה עליהם מפני פגעי האקלים.
הכותב הינו עמית מחקר בפורום קהלת.
