נועם בן שלוש, לוחם גולני שנפצע קשה ואיבד את רגלו בקרב נגד המחבלים במתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר סיפר בריאיון אתמול (ראשון) לפטריוטים: "מחבל בא לוודא עליי הריגה, הוא הגיע מאחורי ירה כדור ואני סותם את הפה כי אם אני יעשה רעש הוא ייתן לי את הכדור לראש".
"כרגע אני בסדר גמור, משתדל להנות מהחיים. ברגע שאתה כמעט מאבד את החיים אתה מבין את המשמעות שלהם", הסביר, "אם עכשיו אומרים לי לסיים שיקום ולהיכנס לעזה, אני נכנס. אני חייב, אם הייתי יכול הייתי גם הולך עכשיו עם מאג. אני הייתי מפקד חוליה בגדוד 13 במסייעת".
הלוחם שאיבד את רגלו ב-7 באוקטובר בריאיון | צילום: מתוך הפטריוטים
ב-7 באוקטובר שמרתי כל הלילה, כשסיימתי את השמירה התחילו הרקטות והערתי את כולם. הבסיס שלנו נמצא 800 מטר מקיבוץ עלומים באזור בארי. בשלב מסוים הבנו שיש חדירת מחבלים, קפצנו לקיבוץ עצמו כדי להיות בכוננות", שיתף, "50 מטר לפני הכניסה התקילו אותנו 40 מחבלים, אנחנו היינו חמישה לוחמים. הם באו עם טנדר, חלקם יצאו משיחים – הם היו בכל מקום".
"בשלב מסוים זיהינו כמה אנשים מהמסיבה", סיפר, "שמנו מישהו שישמור עליהם והתחלנו לחתור למגע. ראיתי מחבל שהיה בערך שני מטר ממני ממש טווח אפס שכיוון אל המ"מ שלי, הרגתי אותו, כשהוא נפל הוא שחרר צרור מהנשק שלו ופלט עליי שלושה כדורים, אחד ברגל, אחד מתחת לזה ועוד אחד בצוואר. נפלתי פצוע ואחרי עשרים דקות בערך הגיע מחבל נוסף והוא ווידא עליי הריגה. הם היו מסוממים בטירוף".
"כל הזמן הזה שאני שוכב פצוע סתמתי את הפה כי אם אני אהיה ברעש אני אקבל כדור בראש. אחרי שעתיים וחצי מרגע הפציעה פינו אותי משם. ניסיתי לשים לעצמי חוסם עורקים, הכדור בצוואר נכנס, עבר לכתף ושיתק לי את היד. היה לי רק את יד שמאל והיא הייתה מלאה בדם, הח.ע החליק לי מהיד. כאן כבר התקשרתי לאחי הגדול כדי להיפרד, אמרתי לו אני אוהב אותך, ירו בי – שמור על כולם".
