accessibility-icon
share-icon
סופגת אש: זירת נפילת רקטה בצפת | צילומים: דוד כהן, פלאש 90
סופגת אש: זירת נפילת רקטה בצפת | צילומים: דוד כהן, פלאש 90

הכתובת על הקיר: 40 אלף תושבי צפת חשופים בקו האש של חיזבאללה

אלחנן מזוז

אלחנן מזוז

ז אדר א' ה'תשפד (16.02.24)

61

0

like

0

dislike

מטח רקטות מדויקות וקטלניות הפתיע השבוע את תושבי בירת הגליל והבהיר - עם מה תתמודד צפת במלחמה כוללת מול חיזבאללה, כאשר זו תפרוץ • מאות רקטות ביום, אתרים אסטרטגיים ברחבי העיר - ועשרות אחוזים מהתושבים שאינם ממוגנים • סיקור מהעיר שעומדת בקו האש הראשון של חיזבאללה


"אזעקות בגליל העליון": אתם בטח כבר מכירים את ההתראה שקופצת מאתרי החדשות, כמעט מידי יום בארבעת החודשים האחרונים – מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר גם בגזרה הצפונית, ומבשרת על אזעקות שהופעלו ביישובים בגליל העליון, אצבע הגליל, הגליל המערבי  ושאר האזורים הסמוכים לגבול הצפוני עם לבנון.

רוב אירועי הירי והאזעקות מתרחשים בגזרה הצמודה לגבול, בעשרות היישובים והקיבוצים שפונו מתושביהם זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אלה שנמצאים בטווח הקרוב ביותר לגבול לבנון וחשופים לירי ישיר מהגבול וכמובן לחשש מיידי של חדירת חוליות מחבלים.

לאחר הפינוי ההמוני שעליו החליטה ממשלת ישראל, היישובים והקיבוצים נותרו ריקים ו-60 אלף ישראלים תושבי הצפון מצאו את עצמם בגלות בתוך מדינתם, מתגוררים כבר חודשים בבתי מלון ובאכסניות ומצפים להשבת הביטחון לאזור מגוריהם. עם פינוי קריית שמונה ויישובי קו העימות, היישובים והערים שנמצאים אחריהם הפכו לקו העימות החדש בצפון – צפת, נהריה, מירון ושאר יישובי הגליל העליון והמערבי.

maximize-image
images-count12+
קו האש הראשון של חיזבאללה: העיר העתיקה בצפת | צילום: דוד כהן, פלאש 90

השבוע, בשעות הבוקר של יום רביעי, בצפת חוו את המלחמה באופן הכואב והקשה ביותר עד כה. דקות ספורות לאחר השעה 9 בבוקר, כאשר עשרות אלפי ילדים, בני נוער סטודנטים ממלאים את מוסדות הלימוד הרבים שיש בעיר, הופעלו אזעקות שוב ושוב בעיר ומספר רקטות של חיזבאללה הפתיעו את התושבים ופגעו בפגיעות ישירות במספר זירות בעיר.

כתוצאה מהמטח מלבנון לצפת והפגיעות הישירות באזור, נהרגה החיילת סמ"ר עמר שרה בנג'ו ז"ל, בת 20 ממושב גיאה. כמו כן נפצע לוחם במילואים באורח קשה וחיילים נוספים נפצעו באורח בינוני וקל. כתבנו לענייני צבא וביטחון, הלל ביטון רוזן, דיווח כי הרקטות של חיזבאללה לעבר צפת והסביבה היו טילים מדויקים, וכי במערכת הביטחון מגדירים את הירי לצפון השבוע כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגבול לבנון. בתגובה תקף צה"ל מטרות של חיזבאללה ושל כוח רדואן בדרום לבנון.

תיעוד: רגעי נפילת הרקטה בצפת, סמוך לבית החולים זיו | קרדיט: דוברות ביה"ח זיו

maximize-image
images-count12+
זירת פגיעת הרקטה בצפת, סמוך לביה"ח זיו | צילום: דוד כהן, פלאש 90

בירת הגליל על הכוונת של חיזבאללה

העיר צפת, המכונה "בירת הגליל", מהווה עיר מרכזית בגליל העליון ואבן שואבת לתושבי האזור. בצפת קיימים מוסדות ציבוריים חשובים, בראשם כמובן המרכז הרפואי זיו, בית חולים ממשלתי שממוקם בצידה הדרומי של צפת, ומשמש את תושבי הגליל ורמת הגולן. צפת מכילה גם את המכללה האקדמית צפת וגם את הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן שהחלה לפעול בעיר משנת הלימודים תשע"ב (2011/2012), ובכך הפכה לפקולטה החמישית בישראל ללימודי רפואה.

בעיר ההררית בגליל ישנם גם מספר בסיסים אסטרטגיים של צה"ל. בפסגת העיר נמצא פיקוד הצפון, שאחראי על ניהול המלחמה בגבול לבנון ומהווה יעד מוביל למתקפות של חיזבאללה. בצפת מתגוררים, נכון לחודש מאי 2023, למעלה מ-40 אלף תושבים, וזאת מבלי לחשב את אלפי הסטודנטים הלומדים בעיר ואלפי המאושפזים ובני משפחותיהם בבית החולים בעיר.

maximize-image
images-count12+
המיגון שהוצב בכניסה למרכז הרפואי זיו בצפת | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
maximize-image
images-count12+
פיקוד הצפון בצפת | צילום: דוד כהן, פלאש 90

נוסף לכל אלה, בשנים האחרונות נהרו לצפת משפחות צעירות רבות לגור במקום ובעקבותיהם הוקמו שורה ארוכה של מוסדות ציבור, וכיום קיימים בעיר עשרות מוסדות חינוך, בתי ספר וגני ילדים, שבהם לומדים אלפי ילדים וילדות, בני נוער וצעירים.

במלחמה מול חיזבאללה, שמתנהלת כבר למעלה מ-4 חודשים "בעצימות נמוכה" ועלולה להסלים בכל רגע אפשרי למערכה כוללת, צפת ככל הנראה תהיה אחת הערים המופגזות ביותר שעלולה לספוג מאות רקטות וטילים מידי יום. במלחמת לבנון השנייה שפרצה בקיץ 2006, נפלו 471 קטיושות בצפת וסביבתה – חלקן בפגיעות ישירות בבתי מגורים.

maximize-image
images-count12+
זירת נפילת קטיושה בלב צפת, עם פרוץ מלחמת לבנון השניה ב-13 ביולי 2006 | צילום: פייר טרדג'מן, פלאש 90
maximize-image
images-count12+
זירת נפילת קטיושה בלב צפת, עם פרוץ מלחמת לבנון השניה ב-13 ביולי 2006 | צילום: פייר טרדג'מן, פלאש 90

צפת, שהערבים הוגים אותה כ"ספד" (Safad), נחשבת לסמל בעולם הערבי. במלחמת העצמאות ב-1948 התגוררו בה למעלה מ-12 אלף ערבים ומולם 2000 יהודים, ולאחר קרבות קשים ועקובים מדם הלוחמים בעיר, יחד עם פלוגות הפלמ"ח, ההגנה והאצ"ל, ניצחו, כבשו את העיר כולה ואלפי התושבים הערבים נמלטו לסוריה ולבנון, שם הם מתגוררים עד היום במחנות פליטים. בנוסף, גם יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן נולד בצפת, והיא בעלת משמעות מיוחדת בעולם הערבי באזור.

בצפת זועקים: "הכתובת על הקיר, תרחישי הייחוס קשים ביותר"

ובצל הדיבורים על מלחמה קרובה בצפון, צפת סובלת ממחסור חמור במיגון מבנים ומוסדות ציבור. בשיחה עם "עכשיו 14" פירט דובר עיריית צפת, תמיר אנגל, על נושא המיגון החסר מאד בבירת הגליל: "אנחנו צועקים כבר שנים רבות על כל עניין חיזוק המבנים בצפת. בתחילה, תוכנית תמ"א 38 יועדה לחיזוק מבנים בצפון ולהיערכות לרעידת אדמה. במסגרת התוכנית היו אמורים להוסיף ממ"דים לדירות נטולות מיגון רבות שקיימות בצפת – אבל תמ"א 38 עבר למרכז הארץ בגלל הכסף הגדול וצפת הוזנחה".

עוד אומר אנגל: "הקמנו קול זעקה בנושא ופנינו לממשלה, מספר פעמים, והבהרנו שהכתובת נמצאת על הקיר, גם לתרחיש של רעידות אדמה וגם לתרחיש השני של מצב חירום ביטחוני – ומאז הבטיחו והבטיחו לנו, ושרים הגיעו לבקר בעיר ומי לא הגיע, גם הכניסו את צפת לתוכנית ממשלתית שמיועדת לחיזוק ומיגון יישובי הצפון, אבל  שום דבר לא הגיע לביצוע".

בצפת מסכמים שבוע של הסלמה: ראש העיר שוקי אוחנה בריאיון ב"ישראל הבוקר" 

דובר העירייה מבהיר כי התרחישים בצפת, במקרה של מלחמה נגד חיזבאללה, הם קשים מאד: "מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, מצאנו את עצמנו בתרחישי ייחוס מאד קשים. אנחנו מדברים על קצב של 350 טילים ורקטות ביממה רק על העיר שלנו – ובפועל אנחנו עומדים בצפת על עשרות אחוזים של מבנים ובתי מגורים שאינם ממוגנים כלל".

maximize-image
images-count12+
לקראת מלחמה? הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד צפון האלוף אורי גורדין בגבול לבנון | קרדיט: דובר צה"ל

"שהממשלה תחליט – או תוכנית פינוי או תוכנית מיגון"

בעיריית צפת מבהירים כי ממשלת ישראל חייבת לקבל החלטה – או למגן את צפת או להכין לעיר תוכנית פינוי למקרה של מלחמה. אנגל תוהה: "העיר לא מפונה כרגע וגם לא נמצאת באף תוכנית פינוי ממשלתית. עם פינויים של היישובים בגבול לבנון – צפת הפכה לקו הראשון בחזית הצפונית. ישנם מספר בסיסים אסטרטגיים של צה"ל בצפון העיר – מה יקרה בצפת ביום שתתחיל המלחמה?".

maximize-image
images-count12+
עשרות אחוזים מתושבי העיר ללא מיגון: צפת בירת הגליל | צילום: פלאש 90

כאמור, בצפת ישנם עשרות רבות של מוסדות חינוך – ומבנים רבים בהם ללא מיגון. דובר העירייה אומר לנו כי בצפת פנו מספר פעמים לממשלה גם בנושא הזה: "ישנם למעלה מ-140 מבני חינוך בצפת, עשרות מוסדות חינוך וגנים ומעונות, שנמצאים ללא מיגון תקני. אנחנו צעקנו את זה לממשלה בכל דרך אפשרית והכתובת ממש נמצאת על הקיר. אם המדינה לא תדחוף את היד לכיס ותמגן את העיר או לחילופין תקבל החלטות אסטרטגיות לגבי צפת – יקרה כאן אסון, ואני לא מעוניין להכניס את התושבים לפאניקה, אבל הממשלה חייבת להתעורר".

לאחר הירי הרקטי המדויק לצפת והנפילות ברחבי העיר, רק שני גורמים בהנהגה יצרו קשר עם עיריית צפת. ראש העיר צפת שוקי אוחנה קיבל שיחת טלפון מנשיא המדינה יצחק הרצוג שהבהיר כי הוא מחזק את ידיו ואת ידי התושבים בעיר, ובנוסף השר לפיתוח הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, הגיע לביקור בעיר. דובר העירייה אנגל הביע את כעסו: "אני רואה כאן אדישות שלמה של המערכת, שנדמה כי לא למדה דבר".

maximize-image
images-count12+
זירת נפילת הרקטה סמוך לבית החולים זיו בצפת | צילום: עיריית צפת

עשרות אלפי תושבים עם מקלטים משנות ה-70

בעירייה טוענים כי אמנם קיימים בצפת מקלטים ציבוריים – אך הם נבנו בשנות ה-60 וה-70 והיו מותאמים למלחמות מסוימות של אותן שנים. תמיר אנגל: "חד משמעית – המקלטים הציבוריים בצפת לא מותאמים לתרחישי הייחוס הביטחוניים של היום. במקרה של מלחמה, תושבי העיר יצטרכו לשהות בהם במשך ימים ארוכים ושבועות ארוכים – עד שחלקם יתייאשו, החוסן הציבורי יירד והם ייצאו החוצה, וכך נקבל יותר נפגעים בעורף. ובדיוק זה מתחבר למה שאמרתי קודם על תמ"א 38, מיגון שכונות ותיקות ובניית ממ"דים בצפת".

אנגל מספר על ההיערכות בצפת, מאז המתקפה הרצחנית בדרום הארץ ב-7 באוקטובר: "הקמנו 3 כיתות כוננות בעיר, שמתאמנות ביחד ונערכות לתרחישים מורכבים וקשים, הכיתות קמו באווירת ה-7 באוקטובר של החשש הכבד מחדירת מחבלים. דבר מבורך וחשוב נוסף שעשינו – הקמנו צוותי צח"ש, צוותי חירום שכונתיים. חילקנו את צפת לרובעים ולכל רובע הקמנו צח"ש משלו. בסיס הרעיון הוא שפעולות ההצלה בשעת החירום יתבצעו על ידי אזרחים ושהציבור יידע לתפעל ולנהל את האירוע, וכך נוכל להבטיח את הצלתם של אזרחים רבים ככל הניתן".

maximize-image
images-count12+
כיתת הכוננות של צפת מתאמנת | צילום: דוד כהן, פלאש 90

לאחר פרוץ המלחמה, פוזרו בצפת בערך כ-20 מיגוניות ברחבי העיר – אבל אנגל מבהיר: "צריך להבין שמיגונית היא לא מרחב מוגן. מיגונית מיועדת לעוברי אורח, היא מאד קטנה ואין בה שירותים בסיסיים כמו מים או חשמל או אוכל, היא לא חזקה כמו ממ"ד ומיועדת לעוברי אורח בלבד שימצאו את האזור הכי בטוח בזמן אזעקה פתאומית. זה לא פתרון יעיל בשום צורה – אנחנו מדברים כאן על שהות של ימים או שבועות ארוכים במקלטים באירוע של מלחמה בצפון".

עוד תוהים בעירייה, במקרה של פגיעת רקטה בבניין מגורים בצפת, מה עושים עם מאות התושבים שיצטרכו להתפנות מהמבנה שספג פגיעה עד לבדיקתו בידי גורמי הביטחון והחירום.

maximize-image
images-count12+
"לא מתאימים לתרחישי הייחוס הקשים במלחמה": הצבת מיגוניות ברחבי צפת | צילום: דוד כהן, פלאש 90

אוחנה: "הדרישה מהממשלה – לאשר עוד היום את השלמת פערי המיגון"

ראש העיר צפת, שוקי אוחנה (57), הוא יו"ר סניף הליכוד בצפת ומסיים בימים אלה קדנציה ראשונה בתפקיד, אליו נבחר ברוב גדול של 62% ב-2018 לאחר שהתמודד 3 פעמים בבחירות המקומיות. בימים אלה, בעודו מתמודד לקדנציה שניה בבחירות שייערכו ב-27 בפברואר, אוחנה מטפל במקביל במוכנות העיר צפת למלחמה ובאירועי החירום כמו זה שהיה השבוע.

maximize-image
images-count12+
"לדאוג למיגון לצפת": ראש העיר אוחנה עם רה"מ בנימין נתניהו | צילום: דוד כהן, פלאש 90

אוחנה מסר ל"עכשיו 14" את דרישתו הנחרצת מהממשלה: "בתקופה כזאת ממשלת ישראל צריכה לדאוג לביטחון התושבים גם ברמה הצבאית וגם ברמת העורף. תושבי צפת נותנים את כל הגיבוי לתקוף את האויב באש מאסיבית ובעוצמה גדולה, להעביר את הלחימה לשטח האויב ולא לוותר על הגליל!".

עוד אמר אוחנה: "בה בעת, אנחנו דורשים ממשלת ישראל לדאוג למיגון למשפחות צפת, לעמוד בכל ההתחייבויות שהובטחו לנו לאורך השנים, ולאשר עוד היום את השלמת פערי המיגון לעיר צפת".

עקבו אחרינו גם ב-Google News