עובדי "פרי הגליל" משביתים את המפעל בחצור הגלילית החל מאתמול בבוקר (ראשון), במטרה לנסות ולעצור את גל הפיטורים הנרחב במפעל. העובדים מוחים על כוונת ההנהלה לפטר 45 מתוך 130 העובדים.
יונה פרטוק, יו"ר ההסתדרות בגליל העליון, אמר ל'דיגיטל 14' כי העובדים נחושים במאבקם: ״אני לא מבין כיצד אפשר לפגוע באוכלוסייה כזאת, לאן הם ילכו? רוב המפוטרים מוגבלים ומבוגרים מאוד, בהנחה שלא תבוא הישועה ממישהו בממשלה אני לא רואה כיצד זה ייפתר, הבעלים לא מראה נכונות לצערי הרב, הוא הולך בקו ברור של פיטורי העובדים. בנוסף, על פי הודעת המפעל, ממחר כבר לא יהיו הסעות ואוכל לעובדים. נצטרך לדאוג להם."
בנוגע למה שצפוי לקרות אמר פרטוק: "אני מקווה שיגיעו להסכמות. אם לא יגיעו, תהיה בעיה רצינית שנצטרך להתמודד איתה. המקום כעת סגור, אולי זה ימצא חן בעיני הבעלים, אבל אי אפשר כבר להתעלל בהם. זה ממש כאב לב. אם לא יהיה פתרון, אני לא יודע מה יהיה. גם המדינה הייתה צריכה להתעורר וגם משרד הכלכלה. כולם היו צריכים להיות ערניים. אנחנו לא מוכנים לשום פיטורים. נתנו כבר 50 עובדים בחצי השנה ועכשיו הם רוצים לפטר עוד 45 עובדים".
1+מוטי חזיזה, יו"ר ועד עובדי "פרי הגליל", סיפר על התוכניות להמשך המאבק: "אנו מתכוונים להמשיך ולשבות במקום 24 שעות ביממה, במשמרות. נישאר כאן סביב השעון כדי להביע את מחאתנו העזה נגד התוכנית לפטר 45 מחברינו. לצערנו, אף פוליטיקאי לא הגיע לתמוך במאבקנו הצודק. הם מגיעים רק לקראת בחירות. כפי שהמפעל סגור עתה, גם כניסתה הראשית של העיר חצור חסומה, כדי להדגיש את חומרת המצב".
"עד כמה העובדים יכולים לספוג עוד? יש לנו הורים שיש להם ילדים בעזה, איך הם יוכלו להתמודד עם חרדתם הביטחונית והרגשית, בנוסף לדאגה הכלכלית? האנשים כבר יצאו מדעתם. מה פשוט יותר מלתת להם את הזכות המינימלית לעבוד ולכלכל את משפחותיהם? אנו לא מבקשים צדקה, אלא רק לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
למה דווקא אנחנו, העובדים, נענשים בפיטורים? כל הפוליטיקאים יודעים לדבר על חשיבות הפריפריה והצפון, אבל בזמן מלחמה הם באים לפגוע בנו. מה חטאו העובדים שרק רוצים לעבוד ולכלכל את משפחותיהם?"
מפרי הגליל טרם נמסרה תגובה.
