"אתמוך בידי ממשלת ישראל לתקן את העוול הנורא ולשוב לגוש קטיף ולחבל עזה שהיה מקום יישוב יהודי מקדמת דנן. יישוב גוש קטיף מחדש יצרוב תודעה בקרב האויב ויגביר את הביטחון של אזרחי ישראל. אין ספק שחידוש היישוב היהודי במקום יהיה תיקון עוול היסטורי שיסייע בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל".
זה לא היה נאום של יוסי דגן או ח"כ ממפלגת הציונות הדתית ואפילו לא ח"כ מטעם מפלגת ש"ס. את הדברים אמר בשבוע שעבר אחד האישים המוכרים יותר בפוליטיקה החרדית האשכנזית, שר השיכון, יצחק גולדקנופף שבין היתר מייצג את חסידות גור, החצר החסידית הגדולה בישראל ועומד גם בראש סיעת יהדות התורה החרדית.
סערת גולדקנופף – גפני ממהר להסתייג
חבר הכנסת משה גפני הגיב לדברים ותקף במרומז את חברו למפלגה השר גולדקנופף: "אני לא חושב שצריך להתיישב בעזה", אמר, "צריך להתיישב בגליל, בכרמיאל, לא בעזה". גולדקנופף לא נשאר חייב ועקץ את גפני: "כיו״ר יהדות התורה אני מרגיע את אזרחי ישראל, יהדות התורה עם הימין ותישאר בימין".
8+אין ספק שהציבור החרדי – גם האשכנזי, נעשה במהלך השנים האחרונות יותר ויותר ימני מבחינה מדינית וכיום הוא מזוהה יותר עם גוש הימין ועם נתניהו. ח"כ מאיר פרוש גם הוא ממפלגת יהדות התורה כבר שנים מתחכך עם עסקנים בכירים בהתיישבות, אך עד כה, לא היו התבטאויות פומביות משמעותיות כל כך של נציג בולט ומרכזי ממפלגה שכלל לא מגדירה את עצמה כציונית.
הציבור החרדי הוא ימני בדעותיו?
לצורך הבנת התהליכים הפנים חרדיים, האם דבריו של השר משקפים את הלך הרוח הפנים חרדי – ומדוע היה דחוף לח"כ גפני להסתייג מהנאום, בחרנו לשוחח עם העיתונאי החרדי הוותיק, יעקב ריבלין, הפרשן הפוליטי של עיתון בקהילה ורדיו קול חי שטען כי מדובר בנאום פוליטי שמטרתו לגרוף קולות מהימין ואין לייחס לזה משמעות:
"בוא נשים דברים בפרופורציות. התגובה הכי טובה לזה ניתנה למחרת בשני העיתונים של יהדות התורה: 'יתד נאמן' תקף אותו באופן חריף, ואילו 'המודיע', עיתון הבית של גולדקנופף, התעלם מזה לגמרי. זה דבר חסר תקדים – מה שאומר שגם באגודת ישראל לא אהבו את ההופעה הזאת.
8+עכשיו לגופו של עניין. מה הוא אמר שם? הוא אמר שאם הממשלה תאשר לבנות, הוא ישמח לשתף פעולה, אבל שנינו יודעים שהממשלה לא תאשר. אולי הוא מנסה לגרוף כמה קולות מהימין לקראת הבחירות הבאות. זה הכול. לא צריך לייחס לזה חשיבות יתר".
לא יותר פשוט לומר שהשר גולדקנופף רואה את רחשי הציבור שבחר בו בקלפי, מבין שהציבור הלך ימינה בשנים האחרונות ולכן נשא את הנאום המדובר?
"אני לא שולל את זה, אבל היות שהציבור החרדי זה ציבור שכפוף לגדולי התורה ולהם יש ביטאונים שמשקפים את עמדתם ממילא אם העיתונים האלה לא התייחסו לגולדקנופף או שאפילו ביקרו אותו, אז אני מניח שזו לא עמדתם של גדולי התורה ואם כן זה גם לא עמדתו של הציבור החרדי.
8+כל הציבור נהיה יותר ימני בייחוד מאז השביעי לאוקטובר. מספר השמאלנים ירד כי המציאות תפחה לנו בפנים, גם מי שהאמין שאפשר לעשות פעם שלום עם הערבים, שאפשר להגיע לשתי מדינות, מבין שהיום זה בלתי אפשרי. חוץ מקומץ שמאלני. הציבור בכללותו זז ימינה. זה תהליך שהתחיל בציבור הכללי וגם חל על הציבור החרדי".
החסידיים ימניים, הליטאים פחות
הציבור החרדי שמצביע למפלגת יהדות התורה האשכנזית, חלוק בגדול לשני זרמים: הזרם החסידי – אגודת ישראל, שמיוצג בין היתר על ידי השר גולדקנופף והזרם הליטאי – דגל התורה – אותו מייצג חבר הכנסת, משה גפני שמכהן כיו"ר ועדת הכספים.
8+האם יתכן וישנם שינויי גישות בנושאי התיישבות בין חברי הכנסת מטעם הציבור החסידי, לבין הנציגים של הציבור הליטאי?
"בהחלט. זה מסתדר עם ההופעה של גולדקנופף. הציבור החסידי הוא קצת יותר ימני מהליטאים, כי האב המייסד של הציבור הליטאי היה הרב שך זצ"ל, שתמיד דגל בשטחים תמורת שלום. בסוף הוא אמנם הלך עם הימין אבל הגישה שלו לא הייתה ימנית בהכרה.
הנציגים של הציבור החסידי הרבה יותר קשורים לימין כי יש להם קבוצות חסידיות שהם ימניות בהכרה, כמו חב"ד וברסלב, שהן נחשבות לחסידויות ימניות והיות שהיא משקפת אותם, גם העמדה שלהם יותר ימנית".
8+הקשר של גפני עם החכ"ים הערבים
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ידוע ביחסיו הטובים עם החכ"ים הערבים בראשם אחמד טיבי, האם יש לזה איזשהו קשר לעמדה פוליטית מסויימת או שמדובר בקשרים על בסיס אינטרסים?
"לא. מדובר בפרקטיקה פוליטית. הערבים, שגם הם לא מתגייסים, תומכים בנו בהצבעות של החוק לדחיית הגיוס ואנחנו תומכים בהם בדברים שחשובים להם באמת, כמו חוק המואזין. זה בסך הכול ברית בין שני מיעוטים שעוזרים אחד לשני.
8+כשיש ממשלת ימין הערבים מרגישים נרדפים, אז יהדות התורה קצת עוזרת להם וכן להיפך כשיש ממשלת שמאל שנשענת על ערבים אז הערבים עוזרים קצת ליהדות התורה שנשארת באופוזיציה. זו ברית אינטרסנטית נטו אין שום קשר, אין שום שיתוף פעולה ואין שום זהות אידיאולוגית".
ש״ס מציגה: מהסכמי אוסלו אל חיק הימין ונתניהו
לצד מפלגת יהדות התורה האשכנזית יש את רעותה הספרדית – ש"ס. מפלגה שאין עוררין על כך שהיא נמצאת בצד הימין של המפה מכל הבחינות. אך דבר זה לא היה מובן מאליו בעבר. בתקופת הסכמי אוסלו, השר לשעבר אריה דרעי ומפלגתו ישבו בממשלה שקידמה את ההסכם. הוא אמנם התנגד להצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית אך לא פרש מהממשלה ואף לא הצביע נגדה בקריאה ראשונה.
8+האם יתכן שהרב עובדיה יוסף זצ"ל, שעל פיו פעל דרעי בשנים הללו, תמך בשלום עם הפלשתינים ודעותיו נטו יותר לשמאל?
"הרב עובדיה לא תמך בהסכמי אוסלו, אבל הוא גם לא התנגד באופן נחרץ, הוא התנגד רק לשלב השני. הרב עובדיה תמך בשטחים תמורת שלום והיה בממשלת רבין. אי אפשר לומר שש"ס תמכה באוסלו אבל היא כן תמכה בממשלה שהעבירה את הסכם אוסלו.
אבל עם הזמן, במיוחד אחרי האינתיפאדה השנייה, כשהתברר שכל הוויתורים לפלשתינים מביאים לשפיכות דמים ואינתיפאדות, הוא זז הרבה יותר ימינה ומאז ש"ס היא מפלגה ימנית לכל דבר, ביחוד אחרי שהרב עובדיה נפטר ואריה דרעי הוא בעצם המנהיג, כשהאסטרטגיה שלו זה להיצמד לנתניהו ולימין. ש"ס כיום היא מפלגה סופר ימנית בוודאי יותר מדגל התורה וקצת יותר אפילו מאגודת ישראל".
8+החרדים וההתנתקות
בשנת 2005 התבצעה על ידי ראש הממשלה דאז אריק שרון, תוכנית ההתנתקות, במסגרתה פונו אלפי יהודים משטחי גוש קטיף. בעת שהתוכנית יצאה לפועל, מפלגת יהדות התורה החרדית הייתה חלק מהממשלה, לעומת זאת ש"ס הייתה באופוזיציה:
"ש"ס התנגדה בתוקף רב כי הייתה באופוזיציה. יהדות התורה הרשמית התנגדה, אבל היא תמכה בממשלה שהעבירה את ההתנתקות. זאת אומרת, יש כאן שילוב של אידיאולוגיה ופרגמטיזם".
