בנק ישראל מפרסם היום את דו"ח המדיניות המוניטרית שלו למחצית השנייה של 2023. במהלך המחצית השנייה של 2023 הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי ברמה מרסנת של 4.75%. בתחילת שנת 2024, ב-1 בינואר, החליטה הוועדה המוניטרית להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, ל-4.5%. עד לפרוץ המלחמה, בראשית אוקטובר, פעלה המדיניות בסביבה של מגמת פיחות בשער החליפין, על רקע גידול אי-הוודאות לגבי ההשפעות של ההצעות לשינויי החקיקה על הכלכלה, לצד אינפלציה הגבוהה מהיעד.
בחלק השני של המחצית, על רקע המלחמה שהחלה ב-7 לאוקטובר, התמקדה המדיניות המוניטרית תחילה בייצוב השווקים הפיננסיים, בפרט שוק המט"ח, ובהפחתת אי-הוודאות. זאת לצד שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.
החשש מפיחות הסתיים בתיסוף בנק ישראל הפעיל תוכנית ממוקדת של הלוואות מוניטריות לשם הקלה בתנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה. צעדים אלו התווספו למתווה הרוחבי שקידם הפיקוח על הבנקים לדחיית החזרי הלוואות של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי למשקי בית, נכתב בסקירה.
בעניין שער המטבע, בנק ישראל מפרט, כי עם פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל עלייה חדה, והשקל פוחת משמעותית מול הדולר והאירו. בנק ישראל הכריז לפני יום המסחר הראשון שאחרי המלחמה על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולרים, במטרה למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים.
בפועל בנק ישראל מכר רק 8.2 מיליארד דולרים בחודש אוקטובר וכ-338 מיליוני דולרים בחודש נובמבר. זאת מכיוון שבתחילת חודש נובמבר התהפכה המגמה, והחלה מגמת ייסוף משמעותית של השקל. מגמה זו נמשכה עד לסיומה של המחצית הנסקרת, כך שבסיכומה השקל היה מיוסף לעומת רמתו בתחילתה.
עלולים להיווצר לחצים אינפלציוניים בעניין המדיניות הפיסקלית, נכתב בסקירה, כי על רקע המלחמה עלה הגירעון בתקציב הממשלה בשנת 2023 והסתכם ב-4.2 אחוזי תוצר, לעומת עודף של 0.6 אחוז תוצר שנה קודם לכן. הגירעון בתקציב המעודכן לשנת 2024 צפוי לעמוד על 6.6 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-66% בסוף ,2024 משיעור של כ-60% ערב המלחמה. עלויות המלחמה בצד ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות ואובדן ההכנסות מוערכות על ידי החטיבה ביותר מ-200 מיליארדי שקלים.
ב-15 בינואר, אישרה הממשלה את תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 הכולל התאמות תקציביות בהיקף של 17 מיליארדי שקלים לשנת 2024 ולשנת 2025. עם זאת, הגידול הניכר הצפוי בהוצאות, גם לאחר ההתאמות, עלול ליצור לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר-בינוני, מעריכים בבנק ישראל.
