יבגני קרפינקה, אב לשתי בנות והבעלים של צימר ׳טירות נעות ברוח׳, הממוקם במרחק של 5 ק"מ בלבד מגבול לבנון בנמרוד, חולק את החוויה המטלטלת שלו. "מאז ה-7 באוקטובר, העסק שלי הפסיק את פעילותי, ללא תכנית קונקרטית לפיצוי באופק", הוא מספר. "במשך שלושה חודשים ארוכים לא הצלחתי לייצר הכנסה כלשהי. בינתיים, חובות והתחייבויות הלוואות מתגברות מכבידות עליי מאוד. כעסק חדש יחסית שהחל לפעול באוגוסט, היעדר לקוחות ורווחים מחמיר את המצב. החודש , צעדים נואשים נראים בלתי נמנעים", מגלה יבגני, קולו מלא בחוסר ודאות.
"לא רק שאני מתחבט בדאגות הביטחוניות שפוקדות את המדינה שלנו, אלא שהדאגות הכלכליות מכבידות עלי באותה מידה", הוא מוסיף. "אני מקווה שכמו תושבי הצפון שביקשו פיצוי הוגן, גם אנחנו נקבל את התמיכה הדרושה לנו מאוד".
כשנשאל על אסטרטגיית ההישרדות שלו בתקופה מוכת המלחמה הזו, יבגני חושף מציאות מצערת. "הלקוחות מנצלים את המצב. מי שכן מגיע מקבל מחירים מופחתים בשיעור מדהים של 70%. לנו, כבעלי עסקים, אין ברירה אלא להסכים לתעריפים המופחתים באופן קיצוני. ואילו לפני המלחמה, ליל סוף שבוע שלנו עלה 1,500 ש"ח, היום נשאר לנו רק 700 ש"ח ללילה."
ההשפעה על ההכנסות הרסנית, מדגיש יבגני. "איבדתי את כל ההון שלי, טבעתי בהלוואות שאינן ניתנות להחזר. ההכנסה שלי צנחה ל-2% בלבד ממה שהייתה פעם. במקום לקבל כ-60 לקוחות בחודש, אני סופר כעת רק 2 או 3".
1+באשר לכמה זמן יוכל להחזיק את העסק ללא כל הכנסה, תגובתו של יבגני מרתיעה. "עד כמה שזה כואב להודות, החודש הזה עשוי לסמן את סיום העסקים שלי כשאני נוקט בצעדים נואשים. התוכנית המוצעת של האוצר אינה נותנת שום פיצוי, ולא משאירה לי שום אמצעי להתמודד עם הסערה הזו. לצערי, רבים אחרים באזור עומדים בפני גורל דומה, נאלצים לסגור את העסקים שלהם".
מאבק ההישרדות בקרב בעלי הצימרים בישראל מתעצם ככל שהם מתמודדים עם ההשלכות הקשות של המלחמה המתמשכת. התערבות ממשלתית דחופה ופיצוי הוגן דרושים נואשות כדי למנוע את קריסת העסקים הללו התורמים לענף התיירות ולכלכלה המקומית במדינה.
