כדי לשמור על רף הגירעון הנדרש על פי חוק ולחזק את הכנסות המדינה, משרד האוצר חשף תכנית מקיפה המתארת קיצוצים והתאמות תקציביות לשנת הכספים הקרובה 2024. המטרה היא כפולה: ייעול ההוצאות והבטחת יציבות פיננסית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציג תכנית מעודכנת המציעה הפחתה צנועה יחסית של כ-2.5 מיליארד שקל מכספים קואליציוניים, מעבר להמלצות המומחים הפיננסיים שדגלו בקיצוץ גדול יותר של 5.5 מיליארד שקל.
המסים על סיגריות ומוצרי טבק יעלו בכ-18%, ויוסיפו 1.6 שקלים לחפיסת סיגריות. באופן דומה, המסים על סיגריות אלקטרוניות יראו עלייה משמעותית מ-4.8 שקלים למ"ל ל-6.3 שקלים למ"ל. הצעדים הללו צפויים להגדיל את הכנסות המדינה בכ-600 מיליון שקל ולהפחית את שיעורי העישון. נכון להיום, שיעור העישון בקרב ישראלים בני 21 ומעלה עומד על כ-20.1% נכון לשנת 2020.
בנוסף לשיעורי העישון הגבוהים בהשוואה לממוצע העולמי, הירידה בשיעורי העישון בישראל איטית יותר מאשר במדינות ה-OECD. בנוסף, ההצעה כוללת ביטול הפטור ממס על יבוא מוצרי עישון מחנויות פטורות ממכס.
1+כחלק מהתכנית לקיצוצים בתקציב, הממשלה החליטה להטיל גם מיסים על מזהמים וסיגריות. כמו כן, משרד האנרגיה כבר הודיע על העלאת מחירי הדלק ל-7.22 שקל החל מה-1 בינואר 2024. החלטות אלו התקבלו לאחר ששר האוצר בחר שלא להאריך את ההוראה להפחתת מיסי הדלק.
הגירעון החזוי בתקציב המדינה לשנה הקרובה מוערך ב-111 מיליארד שקל, העולה משמעותית על תקרת הגירעון הקבועה שמטילה החקיקה הנוכחית, העומדת על כ-43.7 מיליארד שקל. זה דורש קיצוצים נרחבים יותר כדי לגשר על הפער.
בתוך אגף התקציבים באוצר, נראה כי התלהבות מועטה מהמשך סובסידיות הדלק בתקציב 2024. היסטורית, הסובסידיות הללו עולות לאוצר המדינה בין 100-200 מיליון שקל בחודש, תלוי במחירי הנפט המשתנים ובשער החליפין בין השקל לדולר.
בתקציב המדינה לשנת 2023 הוקצה סכום משמעותי של 1.1 מיליארד שקל להפחתת מיסי הדלק. עם זאת, ככל שעלויות המלחמה ממשיכות לעלות, נראה שיש רתיעה גוברת ממתן הנחות נוספות. הפחתות המס שהפעיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן באפריל 2022, בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה, נותרו בבחינה.
