מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) דוח חדש וחריף אותו הוא מפנה בעיקר למשרד האוצר ובנק ישראל – על כך שלא נערכו לעליית מדד המחירים לצרכן, החל משנת 2022. האינפלציה בישראל עלתה לקצב שנתי של 5.3% בשנת 2022, הרבה מעל ליעד שקבעה הממשלה, שעומד על 1%-3%.
עוד הוא מוסיף בדו"ח כי רמת המחירים בישראל (במונחי כוח קנייה) גבוהה ב-27% בהשוואה לממוצע מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), והפער בענף המזון אף גבוה יותר ועומד על 37%.
לדברי מבקר המדינה, באגף התקציבים שבמשרד האוצר לא הכינו תכנית מגירה ולא גיבשו צעדים על מנת להתמודד עם ההתפרצות האינפלציונית. עוד הדגיש המבקר כי הצעדים שננקטו בישראל להתמודדות עם האינפלציה נמצאו חסרים בהשוואה למדינות אחרות.
2+בעוד שישראל פעלה בעיקר לאיזון מחירי הדלק והאנרגיה, מדינות באיחוד האירופי ביצעו צעדים נוספים בעקבות עליית האינפלציה: הפחתת מחירים של מוצרים ושירותים, הגדלת ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות בחברה, וצעדים שמטרתם הגדלת הכנסות המדינה זאת בכדי לממן את הצעדים המקלים והוזלות המוצרים והשירותים.
במקביל לביקורת על משרד האוצר, דוח המבקר לא חוסך ביקורת גם מבנק ישראל, שהעלה את הריבית במשק מאפריל 2022 מרמה של 0.1% עד לרמה של 4.75% במאי 2023 (ומאז אף ירדה ל-4.5% בינואר 2024). העלאת הריבית גררה איתה עליות ריבית על המשכנתאות ואת הגדלתם של רווחי הבנקים. יחד עם זאת, כותב המבקר, גלגול עליות אלו לפיקדונות האזרחים בוצע רק בשיעור של 60% בזמן הבדיקה. באופן זה, התאפשר לבנקים – הנתונים לפיקוח על ידי בנק ישראל – ליהנות מריבית גבוהה על האשראי, מבלי לגלגל אותו לריבית על הפיקדונות.
2+בהקשר לאיום החות'י בים האדום: בהתייחס ליכולת הסחר של ישראל הוא אומר שלנמלי הים בישראל חשיבות אסטרטגית רבה מבחינת הסחר הבין-לאומי של המדינה. העובדה שכ-99% מסך מטעני הייצוא והייבוא עוברים בנמלים אלו מצביעה על התלות הגבוהה של הסחר הבין-לאומי של ישראל בנמלי הים.
הדו"ח המלא חשוף לציבור ונמצא באתר מבקר המדינה.
