לראשונה אחרי כמעט שנתיים בהן הריביות היו במגמת עלייה, היום (שני) הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה על הורדת הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.5% – ריבית פריים של 6%.
למלחמת חרבות ברזל יש השלכות כלכליות משמעותיות על הפעילות הריאלית. מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. בהחלטת הוועדה המוניטרית נכתב, כי "קצב האינפלציה מוסיף לרדת וגם בניתוח דינמיקת האינפלציה, במדידה רבעונית וחצי שנתית, ניכר כי קצב האינפלציה מתמתן. הציפיות מהמקורות השונים הן לכניסה ליעד (3% ומטה) ברבעון הראשון של השנה".
1+עוד מציין בנק ישראל בהודעתו, כי בשווקים הפיננסיים ניכרת התאוששות לאחר הירידות בתחילת המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%. במילים אחרות: ההחלטות הקודמות על העלאת הריבית והותרתה ברמה הגבוהה השיגו את מטרתם בכך שחיזקו את השקל, אחרי שנפל מרמות של 3.5 שקלים לדולר בתחילת 2023 לרמה שהתקרבה ל-4.1 שקלים, לפני שהמגמה החלה להשתנות.
חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכה, כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לאור המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה.
האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך שוררת שונות רבה בין ענפי המשק.
1+עוד מציינת הוועדה בדבריה, כי בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מדד מחירי הדירות ב-1.3%. היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף נוכח המלחמה. בשוק האשראי, נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית, במקביל להאטה הכללית של הפעילות במשק.
בעולם, הפעילות הכלכלית והאינפלציה במדינות המובילות מתמתנות, כשברקע הסחר העולמי ממשיך להצביע על חולשה וההערכות הן כי יחל תהליך הרחבה מוניטרית בבנקים המרכזיים במהלך 2024. נימוקים אלה מצדיקים את שינוי המגמה כדי לטפל כעת בסיכון הבא: המיתון שעלול לפרוץ בעקבות תקופה של ריבית גואה שמכבידה על העסקים. בשוק ההון בתל אביב הגיבו בעליות שערים חדות, כשמדד ת"א 30 זינק ביותר מ-1.3% ומדד ת"א 90 זינק ביותר מ-2.3%.
