בפעימה הרביעית של שחרור החטופים מרצועת עזה במסגרת העסקה עם החמאס, 11 חטופים וחטופות שבו בחזרה לישראל, בהם גם סהר קלדרון בת ה-16 ואחיה ארז שחגג את יום הולדתו ה-12 בשבי חמאס-דעאש. מאז שחזרו לישראל, אך לא לביתם בניר עוז, השניים מנסים לעכל את מה שעברו ולהסתגל למציאות החדשה, בה אביהם עופר עדיין נותר בשבי. אמש, סהר שיתפה על התחושות הקשות שמלוות אותה והזיכרונות שלא יעזבו.
בת ה-16 דיברה על שמחת החיים שהייתה לה, האנרגיות המטורפות והנאת החיים, אלא שיום אחד הכל השתנה. "יום אחד בהיר קמתי ונחטפתי, במשך חודשיים הייתי בגהנום. הייתי שנייה מהמוות", שיתפה ושאלה: "מי חשב שהחיים יכולים להיות כ"כ קצרים? שבשנייה אפשר לאבד את כל מה שיש לך. ביום אחד החיים שלי השתנו לחלוטין, כאילו מישהו לקח סכין חדה וחתך את כל החיים שלי".
1+"זה נשמע הגיוני למישהו שנחטפתי מהבית שלי?", שאלה, "מהמקום שהיה אמור להיות הכי אישי ומוגן שלי? זה נשמע הגיוני למישהו שבמשך שעתיים שלמות ראיתי מהשיח את כל הטבח המזעזע הזה? זה נשמע הגיוני למישהו שאני צריכה לפחד פחד מוות כי מחבל בוהה בי בפרצוף של רצח כשאני מנסה להירדם? ועוד כל כך הרבה זוועות שאתם לא תצליחו לדמיין אפילו".
"אני נערה בת 16", הזכירה קלדרון, "שעברה את כל החרא הזה. נערה בת 16 שלפני שלושה חודשיים החיים שלי היו פשוטים ומדהימים. נערה בת 16 שהילדות והנעורים שלי נגמרו כל כך מהר בגלל מפלצות". קלדרון שיתפה על הרגעים בהם התפללה, וכיצד זה התגשם. "הייתי יושבת שם ומתפללת לאלוהים כל יום ויום שיוציא אותי מהמקום הזה , אלוהים הקשיב לי. חזרתי לישראל אבל לא כמו עצמי".
1+"אולי יצאתי מכל זה בחיים אבל בנפש מתתי", אמרה בכנות, "אין בי יותר את שמחת החיים שהייתה לי. הטראומה הזאת תמיד תהיה חלק ממני. כל מה שחוויתי מה-7.10 עד עכשיו תמיד תשאיר צלקת חרוטה בנפש בנשמה ובלב. אני עברתי את כל זה ועדיין עוברת את זה כי לא משנה איפה אני יהיה ולאן אני אלך תמיד יהיה את הסיוטים, הפלאשבקים, הפחדים והזכרונות מכל זה".
"הלב שלי לא מצליח לעכל את כל זה והלב שלי שורף וכואב מכל הסיפורים הנוראיים", שיתפה וכתבה בהמשך כי היא ממש לא מסוגלת לחייך ולשמוח כשהיא יודעת שאבא שלה עדיין נמצא בשבי: "נמצא בזוועות". בת ה-16 הפצירה: "אני מתחננת מכל מי שקורא את זה תעשו הכל בשביל להחזיר את אבא שלי", והבהירה: "מגיע לנו את אבא שלנו בחזרה".
