הדו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2022 מצביע על השקעה קטנה בתקציבי הרווחה בישראל, בהשוואה לעולם, אך הוא אינו לוקח בחשבון תקציבי רווחה משמעותיים במסגרת צה"ל.
דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי נפתח באמירה המסורתית "המצב הכלכלי-חברתי בישראל מעורר דאגה רבה". השורה התחתונה בו: "ב-2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני – 873.3 אלף ילדים ו-152.5 אלף אזרחים ותיקים. במילים אחרות – לפחות 1 מתוך 5 ישראלים עני.
מחברי הדו"ח תולים את ממדי העוני בישראל בשני גורמים עיקריים: שיעורי ההשתתפות בעבודה – ככל שמספר המפרנסים במשק בית גדול יותר הנטייה לעוני נמוכה יותר והסיבה השנייה היא מדיניות הרווחה של המדינה. לטענת המחברים, בישראל ההשקעה בתקציבי הרווחה עומדת על כ-16% מהתמ"ג, לעומת יותר מ-22% במדינות ה-OECD, כשמתחת לרמת ההשקעה של ישראל מצויות רק אירלנד ודר' קוריאה.
2+עוד נטען בדו"ח, כי ישראל משקיעה כשליש מהמשאבים המושקעים במדינות המפותחות בשבירת רצף העוני הבין-דורי. במדינות רבות מושקעים משאבים רבים בהכשרות מקצועיות ובליווי למובטלים כרוניים במטרה לשלבם בתעסוקה, שכן במקרים רבים צאצאים של מובטלים מסגלים דפוסים דומים.
לפי הדו"ח גם שיעורי ההעברה – התמיכות הכספיות של הממשלה בעניים, נמוכים ב-כשני שלישים מהמקובל במדינות המפותחות. לכן, המסקנה של מחברי הדו"ח: "המצב הכלכלי-חברתי העגום בישראל והיקף הוצאות הרווחה הנמוך מחייב שינוי סדרי עדיפויות בתקציב והגדלת תקציבי הרווחה, ובכלל זה התקציבים המסייעים לשילוב בשכר הולם בשוק העבודה ונדיבות בהגדלת חלק מתשלומי ההעברה, למשל הגמלה להבטחת הכנסה בגיל העבודה".
רמת החיים עלתה, המצב הורע
נתוני הדו"ח מתבססים על העובדה שההכנסה הריאלית החציונית (נטו) עלתה ב-1.9% בשנת 2022 ולפיכך קו העוני הוא 3,076 שקלים לנפש. בנטרול ההכנסות ממקורות המדינה ההכנסה לנפש זינקה באותה השנה ב-6.4% וזאת כתוצאה מצמיחה בתעסוקה ובשכר.
מחברי הדו"ח מסבירים: "הפערים בין עליות השכר בהכנסה הכלכלית וההכנסה נטו משקפים את ההפחתה המשמעותית בהיקף תשלומי העברה, תוצאה של הפסקה של מרבית הסיוע שהוענק בתקופת משבר הקורונה".
2+ולמרות הנתון המעודד הזה נקבע בדו"ח, כי מצבה של האוכלוסייה הענייה בישראל הורע ב-2022, בהמשך להידרדרות מצב האוכלוסייה החלשה בשנים הקודמות. וכשמדברים על עניים, הרי שרובם, יותר מ-64% מהם – ערבים וחרדים. שיעור העניים הערבים הוא כמעט כפול משיעור העניים החרדים – 42% ו-22% בהתאמה.
בעייתי להשוות את ישראל לעולם.
ההשוואות הבינלאומיות שבדו"ח בעייתיות במיוחד לישראל ולאורך השנים לא נעשה שום מאמץ להתייחס אליהן. ראשית, תופעת ההון השחור – אי הדיווח על הכנסות – הרווחת במיוחד באוכלוסיות המהוות רוב בקרב העניים. אנחנו יודעים שהרשויות מתקשות לאכוף את גביית המס בקרב ערביי ישראל וגם בקרב האוכלוסייה החרדית.
2+עובדה ייחודית נוספת לישראל: האוכלוסייה החרדית מתנהגת באופן שונה מהמקובל בעולם ולגביה המונח "סוציו-אקונומי" כלל לא נכון ומטה השוואות בינלאומיות מקובלות. שכן, אין עוד אוכלוסיות משמעותיות בעולם הבוחרות להתמקד בלימוד ובפיתוח אישי ולהימנע מרווחים כספיים. נתון משמעותי נוסף: ישראל מקיימת צבא עם, שבמסגרתו מושקעים כספים רבים ברווחה ושיקום, הגם שאלה נספרים כתקציבי ביטחון.
ומלבד הנתונים הייחודיים לישראל, בולטת בדו"ח הזה, כמו גם בדוחות דומים בעולם העובדה שככל שרמת החיים עולה פערי השכר מתרחבים בהתאם. כותרת הדו"ח היא "העוני ופערי השכר" ופערים אלה נחשבים כגורם שלילי, שלא בצדק. במילים אחרות, גם במצב לפיו השכר הממוצע עולה והאינפלציה יציבה, כך שרמת החיים של העניים לפחות לא נפגעת, המצב יורה על הידרדרות של אותה אוכלוסייה, שכן הפער בינה לבין מי שמרוויח יותר – גדל.
