נראה כי רוב המשק חוזר לעלות בהיקף הפעילות והשפעת המלחמה על השווקים פוחתת, אבל זה עדיין לא המצב של לפני המלחמה. ההוצאות בכרטיסי האשראי של הישראלים מראות שיפור מדי חודש באופן יחסית עקבי. שער הדולר ירד דרמטית בחודשיים האחרונים ועל פניו נדמה כי המשק הישראלי ממשיך להתחזק.
בחודש שעבר, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את גובה הריבית במשק על 4.75%, למרות המלחמה שפרצה. עם זאת, תחילת תהליך של הפחתת הריבית צפוי בחודש ינואר הקרוב, לראשונה מאז הפחתת הריבית האחרונה שבוצעה באפריל 2020 בעת פרוץ משבר הקורונה.

בארה"ב מדברים על הורדות ריבית וזה כמובן מדביק את המשק הישראלי האינפלציה עוד גבוהה, המלחמה שמדכאת מסחר, הפגיעה בסחר בים האדום והצפי לעליית מחירים וירידת הדולר, כל אלו צפויים להוות שיקולים כחלק מהדילמה של בנק ישראל אם להוריד את הריבית בהחלטה הקרובה.
חלק מהכלכלנים חושבים שאין מה לרוץ ולקוות בנוגע להפחתת הריבית ב-1 בינואר אך הדעות חלוקות גם בקרבם ויש מי שטוענים שיש סיכוי כי הריבית תרד ב- 0.25%. שני בנקי ההשקעות הגדולים בעולם, ג'יי.פי מורגן וסיטי, צופים הורדת ריבית של רבע אחוז בישראל. כך עולה משתי סקירות מיוחדות שפרסמו אתמול שני הבנקים, שניתן לפרש כעידוד לבנק ישראל להוריד את הריבית.
הערכה זו של הבנקים הגדולים באה בעקבות נתוני אינפלציה מעודדים שפורסמו בישראל. בנובמבר ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מה שהוביל לאינפלציה שנתית של 3.3%. הדבר יוחס בעיקר להורדת הריבית בישראל. הירידה הבלתי צפויה במדד הושפעה מהעלייה החדה בשער החליפין של השקל, שהביאה לירידה של 5.7% במחירי הנסיעות לחו"ל. גם מחירי שירותי הדיור בבעלות ירדו ב-0.7%, אולי בשל מתחים גיאופוליטיים מתמשכים.

בנקים זרים רואים בירידה המפתיעה במדד המחירים לצרכן סימן להאטה כלכלית מתקרבת, הלוחצת על בנק ישראל לפעול במוקדם ולא במאוחר. גם כלכלני בנק הפועלים צופים הורדת ריבית בישראל לפני ארה"ב, מה שמעיד עוד יותר על הלחץ הגובר על הבנק המרכזי.
בעוד שנתוני האינפלציה הטובים בישראל והתחזקות השקל עשויים לתמוך בתחילה בהורדות הריבית, לעלייה האחרונה במחירי האנרגיה עקב האיום החות'ים יש פוטנציאל לשנות את הנוף הכלכלי. האיום כבר אילץ את ארה"ב להקים קואליציה למעבר חופשי של ספינות בים סוף, ובנק ישראל יעקוב מקרוב אחר המצב.
