קורע לב: הלוויותיהם של הלוחמים שנפלו בתקרית המטענים הקשה בשכונת סג'עייה ברצועת עזה נערכות היום (רביעי) ברחבי הארץ. בשעות האחרונות הובא למנוחות סגן אלוף תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 של חטיבת גולני, שנפל אתמול בתקרית המטענים הקשה שאירעה בשכונת סג'עייה ברצועת עזה במהלך קרבות מול מחבלי החמאס.
הלוויתו של תומר ז"ל התקיימה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, ומאות הגיעו ללוות את מפקד הגדוד הנערץ והלוחם עז הנפש בדרכו האחרונה. גם שר הביטחון יואב גלנט הגיע להשתתף בהלוויתו של תומר ז"ל.
הגיבור שנפל: ההספד של אשירה גרינברג, רעייתו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל

בנפילתו, תומר ז"ל הותיר אחריו את רעייתו, אשירה, ואת בתו בת ה-3, ארבל. תומר גר בקיבוץ אלמוג, בן 35 היה בנפילתו. אשירה ספדה לבן זוגה בדמעות, בכאב אדיר ובקול חנוק: "תומר, כל הודעה, תמונה או סרטון שקיבלתי ממך או בשמך העניקו לי כל-כך הרבה כוח וחיוך ענק על הפנים. אני מאמינה בכל ליבי שנולדת ובאת לעולם בשביל התקופה הזו, המלחמה הארורה הזאת שתסתיים וכמה שיותר מהר. היכולת שלך לשמור על קור רוח, לפקד על אחרים, להיות מודל לחיקוי והשראה. דמות מעוררת השראה ומוטיבציה ומעניקה אמון וכוחות באינספור אנשים ונשים".
רעייתו של מפקד גדוד 13 סיפרה למאות המלווים כיצד תומר ז"ל פיקד בגאון על לוחמיו וכמה השראה עורר באנשים שפגשו בו: "ראשית לפקודים שלך אך גם לשאר החיילים בצה"ל ובכלל, למשפחות שיושבות הרחק מהלחימה, ולחברים שרואים אותך ושומעים את סיפורי הגבורה שלך ומתפלאים מהם. נולדת לפני 35 שנה להוביל אותנו ואת חייליך לניצחון, להשבת תחושת הביטחון ולהשבת החטופים הביתה. אין מי שעשה את זה טוב ממך. אתה אלוף ומעורר השראה ואני אשתך היקרה, מתמלאת גאווה להיות זו שלוחמת לצידך. אז במקום אלון בראשית עם בריכה ונוף מדברי, קיבלת אווירה של חו"ל עם חול ונוף ים ומלא אחים ומשפחה חדשה לחגוג איתם.בתום המלחמה, נחגוג אנחנו בענק בהרכב משפחתי מצומצם יותר. יפה לך הזקן, למרות שבטח כבר תתגלח עד שתגיע הביתה".

אשירה הקדישה לבעלה את השיר "לא יפריד דבר" של דני סנדרסון: "תומר, אני אקריא לך את השיר. לא יפריד דבר בינינו לעד, גם אם העולם יפסק ביום אחד, מקומי תמיד יהיה לצידך, לאורך כל הדרך אני אהובתך. היית הכל בשבילי, בזכותך למדתי מה ומי אני. מתנה כזו של פעם בחיים צריך לשמור עליה לעולמי עולמים. קשר מזהב, תומר, קשר מזהב סלול אל ליבך, מחבר את שנינו בכל אשר נלך, ברוחות, בקור, בסופות ובגשמים – אני צמודה אליך לעולמי עולמים".
בקול חנוק מדמעות ספדה אשירה לבעלה שנפל על הגנת העם והארץ: "יפה שלי. אתה תמיד בליבי ואני בליבך, ולא המרחק או המלחמה יפרידו בינינו, לא משנה כמה זמן זה יימשך. אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך כל כך, כמו פרח שצמא למים. ארבל התחילה לרכב על אופניים עם גלגלי עזר, היא גדלה במידה אחת בנעל, את אוסף הנעליים החדש שלה אתה כבר לא תראה, אבל אתה היית אוהב את כולם".

"תומר, אני חזקה ואני דואגת לעצמי וגם לארבל כמובן, ואני מקבלת המון עזרה ותמיכה. נשיקות, אהוב שלי. חיבוק ענק, כזה שהריח שלי מתערבב בשלך ומשאיר חשק לעוד. קר בחוץ אבל ממש חם לי בלב, תמיד נתת לי להרגיש נאהבת. אנשים תוהים מה זה להיות אישה של איש צבא, אבל לא הייתי מחליפה אותך באף אחד", אמרה אשירה לבעלה ז"ל.
את הספדה סיימה האלמנה בכאב: "היית אבא למופת. אבא של ארבלי, והיית האיש שלי והייתי האישה שלך. תומר, גדוד 13 לא יישבר לעולם, הוא לא נשבר והוא לא יישבר. אני אוהבת אותך, תבוא לבקר אותי".
