מאז שהפכנו לעם לאורך 150 דורות עם ישראל עמד ועודנו עומד בפני אין ספור קשיים וניסיונות. אם כך נשאלת השאלה מדוע ה' בחר דווקא בנו ואם בחר בנו מדוע מעמיד בפנינו ניסיונות יומיומיים? התשובה לכך היא שבחר בנו בזכות אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, ומה הייתה מעלתם המיוחדת של אברהם, יצחק ויעקב שבגללם זכינו לבחירת ה'? התשובה לכך היא ששלושת אבותינו עברו את הניסיונות הקשים ביותר ויכלו להם. כך, אברהם כאשר השם אומר לו: "כי ביצחק יקרא לך זרע" – ה' מבטיח שעם ישראל כולו יוולד מזרעו ורגע אחרי הוא מצווה עליו לעקוד את בנו, והרי אם ישחט אותו בעקידה.
מה אנחנו לומדים מכל זה? שזהו הכוח של כלל ישראל והאמונה בקב"ה מדגישה לאדם הישראלי שאין רע יורד ללא סיבה מלמעלה וזהו ניסיון קשה מאוד, שכן מדוע כשאני רואה רע אני צריך להאמין שגלומה בתוכו כוונה טובה ונעלה עבור כלל ישראל? התשובה היא שהעבודה של עם ישראל וייעודנו בעולם הם להיות מסוגלים לעבור את הניסיון הקשה הזה כבני אנוש שאינם מסוגלים לראות מעבר לייסורים והצרות שלנגד עיניו.
בימים אלה אנחנו חווים ניסיונות בלתי אפשריים, וכאן בא הקב"ה ואומר: דע תמיד כי "עימו אנכי בצרה", אני נמצא בתוך הטוב ובתוך הצער והצרה, אם כך מדוע הצרות הקשות שנופלות עלינו נסתרות? כך לדוגמה, אהרון הכהן שדווקא ביום הכיפור המכובד והגדול ביותר עבורו, בשנה מאבד באותו יום את שני ילדיו שנשרפים חיים, ומהי תגובתו? "וידום אהרן". אהרון יודע שעל אף שמדובר בניסיון קשה מנשוא, זהו רצון ה' ולכן הרבה לפני שאנחנו עם גשמי. אנחנו עם רוחני, שהרי בגשמיות לא ניתן לתבוע מאדם שנחשף לצרות ובעיות להבין שהכל למוטב, אבל העובדה שאנחנו מאמינים שהחיות שלנו נובעת מכוח אלוקי נצחי מעניקה לנו כוחות להתמודד עם אתגרים קשים. נשאלת השאלה, כל החנוכה נסוב מסביב לנס פח השמן ומדוע אני מתמקד באותו הנס ולא בניסים ונפלאות בהם מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים. מציאות באותם ימים ששקולה למצב שבו עשרות לוחמים יוצאים למלחמה בצבא רוסיה. מדוע איננו מאדירים את הנס הזה? והתשובה לכך היא שכל מלחמה התבצעה בכוח הרוח ושמן על פי התורה הוא סימן לרוחניות וחוכמה.
אנחנו בדור אחרון לפני הגאולה ובפרט שאנחנו נמצאים עכשיו בגלות ישמעאל שנחשבת לקשה ביותר. אמנם עברנו גלויות רבות לאורך ההיסטוריה, אך לא בכדי שלגלות ישמעאל ייחדו שם בנפרד, שכן השם ידע מראש שהוא יעשה צרות כאלה שנצטרך לזעוק לקב"ה שיציל אותנו. על האכזריות השטנית שלהם כתוב: "והוא יהיה פרא אדם", לפי הדקדוק היה צריך לכתוב– "אדם פרא", אז מדוע נכתב פרא אדם? בשל העובדה שהמהות של ישמעאל הוא קודם כל פרא לפני שהוא אדם.
עם ישראל כולו בימים אלה מתפלל ומבקש לחזק את הורי הילדים החטופים בעזה, צריך לחזק את ההורים, אף שהמצב הוא קשה והפתרון אינו נראה לעין, אבל בעז"ה תהיה תשועת השם וזה תלוי בראש ובראשונה באחדותנו. צריך לחזור שוב ושוב ולהתחנן שלא נחזור חלילה על ההתפרצות הקשה של שנאת החינם שחווינו בימים שלפני שמחה תורה. זהו הזמן להתפלל לרחמי שמיים אל מול אויבינו מצפון, מזרח ומערב. עלינו לדומם מחלוקות ולמסור נפשנו למען אחדות. אין דתי, אין ספרדי, אין אשכנזי, אין חילוני, אין ימני, אין שמאלני, כולנו גוף אחד, ואם נדע להתאחד על אמת תהיה לנו ברכת השם למעלה מהטבע כפי שאנו מברכים מדי ערב: "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
הרב יצחק דוד גרוסמן, חתן פרס ישראל ונשיא מפעלות הרב גרוסמן
