לפי הערכות בנק ישראל והאוצר ל-40 מיליארד שקלים מהוצאות המלחמה אין כעת מקור תקציבי. כדי לכסות את ההוצאה הזאת משרד האוצר הכין רשימה של אפשרויות לקיצוצים, בהם: קיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה, קיצוץ במגזר הציבורי וכדומה. בנוסף הציע האוצר להעלאות מיסים – הן העלאות ישירות והן קיצוץ בפטורים ממס.
מדובר באפשרויות שהאוצר מכין לבחינה ומביניהן שר האוצר וראש הממשלה יצטרכו לבחור את האפשרויות המתאימות. זהו הזמן בו מתחילים הלחצים הפוליטיים של השרים שצריכים להילחם על תקציביהם, כפי שעשה שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, שיצא למלחמה חזיתית להצליח לבלום חלק מהקיצוץ בתקציב משרדו.
3+עלות המלחמה מוערכת כעת סביב ה-200 מיליארדי שקלים – כ-160 מיליארד הוצאות ו-40 מיליארד הפסדי הכנסות ממיסים. העלות הזו כוללת את עלויות הלחימה הביטחוניות וההוצאות האזרחיות, לרבות עלויות תשלום ימי מילואים. כ-50 מיליארד מתוכם צפויים להגיע מכספי הסיוע האמריקאי וכ-45 מיליארד "ימומנו" מהגדלת החוב של ישראל. כ-17 מיליארד שקלים צפויים לעבוד מתקציב 2023, וכאמור לפי שעה לכ-40 מיליארד שקלים אין מקור תקציב ידוע.
האיום של ברקת עבד
משרד האוצר הסכים להקטין את תופסת תקציב משרד הכלכלה ל-240 מיליוני שקלים, מתוך ה-250 מיליון אותם דרש ברקת. אגף התקציבים במשרד האוצר, ומשרד הכלכלה והתעשייה סיכמו על תקציב המשרד לטובת צמיחה וסיוע לעסקים בפריפריה כך שעד לסוף השנה יתווספו למשרד הכלכלה והתעשייה אותם 240 מיליוני שקלים.
3+בהתאם לסיכום, עד לסוף שנת 2023 יתווספו למשרד הכלכלה 93 מיליון שקלים להשקעות בתעשייה ובהעלאת ההון האנושי בפריפריה, 50 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות חיוניות לתקופת המלחמה, 67 מיליון לפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה, 15 מיליון להטמעת ייצור מתקדם בתעשייה הישראלית. כמו כן, 11.5 מיליון לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ולמיצוי זכויותיהם בזמן המלחמה וליווי המפונים במלונות, 2 מיליון שקלים למינהלת צמיחה ומיליון שקלים למינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, לטובת עידוד הייצוא מהפריפריה.
מנדבים רעיונות לאוצר
בימים אלה האוצר מוצף בפניות של גורמים המייעצים לו מהיכן כדאי לקצץ. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שיגר לאוצר את הצעתו, לפיה יש לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי, מה שלדבריו יחסוך לקופת המדינה 5 מיליארד שקלים. מדובר בפטור בו לין נלחם מאז הוצע, מכיוון שלדבריו מדובר בפגיעה בסוחרים המקומיים. אלא שהפטור הזה הוסיף תחרות לתחום והוא עולה בקנה אחד עם האפשרויות שיש למרבית אזרחי העולם ומאזן את עלויות המשלוח הגבוהות, כך שאלמלא הפטור הזה מחירי הסחורות האפקטיביים בארץ יתייקרו ללקוחות והתחרות תצטמצם.
3+עוד מציע לין ביטול פטור ממס שבח לדירת מגורים אחת, אחרי שהוחזקה 4 שנים. לדברי לין, אם המדינה תיתן את הפטור הזה רק אחת ל-10 שנים היא תחסוך 2 מיליארדי שקלים בשנה. לין גם מציע לאוצר לחסוך יותר מ-2 מיליארדי שקלים על ידי ביטול הפטור על הימורים לזכיות של עד 30,000 שקלים באופן מלא ועד 60,000 שקלים – פטור חלקי. לדבריו, המהמרים ימשיכו להמר גם את יבוטלו פטורים אלה.
גם אנחנו נשלם
ראש הממשלה ושר האוצר כבר התבטאו נגד מימון המלחמה על ידי העלאת מיסים. אך לא מן הנמנע שגם מיסים ישירים יועלו, כנראה שעל ידי ביטול נקודות מס – מהלך שניתן להציג כ"ביטול פטור" ולא כ"העלאת מיסים", למרות שעניינית מדובר בהעלאת מיסים לכל דבר ועניין.
הצעה נוספת של האוצר היא ביטול חלקי של מס הבלו על הדלק והטלת מס נסועה על רכבים חשמליים. בעניין זה בוודאי שהאוצר ייהנה מכל ירידה במחיר הנפט בעולם, כפי שעשה בחודש האחרון, ולא ייתן לנהגים ליהנות מירידות שכאלה. המס על נסועה נמצא על השולחן גם בלי קשר למלחמה.
3+המדינה מכניסה כ-20 מיליארדי שקלים ממיסוי הדלק והיא לא תוותר על ההכנסה המשמעותית הזו בשל כניסת הרכבים החשמליים ולכן סביר להניח שהצעה מעין זו תעבור. מה גם שמס נסועה שיביא להשלמת הפסד ההכנסה של המדינה ממיסוי הדלק, לא ייקר את סעיף התחבורה במדד המחירים לצרכן, אלא פשוט ימנע את הוזלתו.
בינתיים העברת תקציב 2023 המחודש מתעכבת יחסית לצפוי. לא מדובר בתקציב רגיל ולכן אין הגבלה חוקית על מועד העברתו, אך ככל הנראה הוא יאושר בכנסת בימים הקרובים, לפני סיום 2023. תקציב 2024 המחודש לא יעבור לפני חודש מרץ. ההנחה היא שהממשלה תמתין להתפתחויות המלחמה כדי שלא ידרשו לו תיקונים נוספים בחודשים שלאחר אישורו. לכן, למעשה תקציב 2023 יכתיב גם את מסגרת ההוצאה התקציבית לחודשים הראשונים של 2024, בהם המדינה תתנהל לפי תקציב יחסי.
