"היה לנו סוג של נס הבוקר והאובד מאוד קשה": בשעת בוקר מוקדמת (חמישי) פרקו שני מחבלים מרכב ביציאה מירושלים, פתחו באש לעבר עוברי אורח שהמתינו בתחנת האוטובוס. בפיגוע הירי נרצחו 3 בני אדם, גבר ושתי נשים, ונפצעו עוד 6 נוספים באורח קשה, בינוני וקל. שני המחבלים, משכונת צור באהר, חוסלו בידי לוחמי צה"ל. הפעילה החברתית נטלי דדון, שמעה כמו כולם את הבשורות ופשוט נשברה: "אוף, אוף, אוף. בוקר קשוח, תקופה קשוחה".
"אומרים כבר איך הנפש לא מתרגלת, אבל טוב שהיא לא מתרגלת, איך בכלל נשארו דמעות?", שאלה, "ומה שהכי מטריף אותי בכל הדבר הזה, בזמן שאנחנו קוברים עוד אחים ועוד אחיות זה שהם לא מבחינים בנינו, זה לא מעניין אותם איפה אתה גר, אם זה הקיבוצים או שדרות, אם זה החיזבאללה בצפון, או הנה הדוגמא הכי חיה מהבוקר, תושבי ירושלים". דדון אמרה כי "אנחנו מוקפים באויבינו ועדיין מוצאים את הזמן, וזה קורה מדי יום – לפלג בנינו ובין עצמינו".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"הם לא מבחינים בנינו, אנחנו עושים את ההבחנות בתוכנו", הבהירה שוב, "ואנחנו כותשים אחד את השני, אנחנו יודעים שיש לנו אויב אחד משותף אבל זה לא עוזר לנו על מנת להחליף דיסקט". היא ניסתה להעביר את המסר שאין יותר ימין ושמאל, או "אשכנזי מרוקאי", זה נגמר ושמים הכל בצד: "יש לנו אויב אחד, אצבע אחת – קל לשבור, אגרוף – אין סיכוי".
"תבינו כבר הם לא מעוניינים בנו בחיים, לא מעונינים", המשיכה, "והם נותנים לנו לזה תזכורת כל יום. קרה כאן נס, אם אפשר לקרוא לזה נס, אם אפשר לקרוא לזה כי איבדנו חיי אדם, דקה לפני – האוטובוס אסף 30 אנשים מהתחנה הזו, היה אזרח חמוש בסביבה, היה חייל והמחבלים תכננו משהו הרבה יותר גדול, הייתה להם תחמושות להמשיך יופי לכתוש אותנו. אז היה לנו סוג של נס הבוקר והאובד מאוד קשה. כואב לי. בוקר טוב, לא טוב".
