האם המאבק של המדינה במי שמפרסמים תמיכה במעשי חמאס מוצדק? האם מדובר בכלל במאבק יעיל שיוביל להפחתה בטרור? התשובות על כך חלוקות, גם בקרב עורכי דין ומשפטנים. דבר אחד בטוח – גם הסוגייה הזו מאלצת אותנו להתמודד עם מציאות שלא הכרנו עד כה.
שבוע לאחר זוועות ה־7 באוקטובר, פרקליט המדינה עמית איסמן הכריז על שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה והזדהות עם ארגוני טרור.
העבירות, שלרוב מטופלות בפינצטה, זכו להנחיה ברורה וחד־משמעית: יש לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד.
בנוסף התיר איסמן למשטרה לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישור מהפרקליטות לשם כך, כפי שנהג עד היום. להעמדה לדין, יצוין, עדיין נדרש אישור של הפרקליטות.
הנחיית הפרקליט איסמן מייצרת עבודה רבה למדינה – השוטרים שעוצרים וחוקרים, הפרקליטים שמעמידים לדין והשופטים שדנים בעניינם. בסופו של היום, האם המאבק הזה יוביל להפחתה בטרור? להפחתה בהסתה?
במסגרת התוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית מולי ארי, דנו עורכי הדין ד"ר יפעת לב ארי, אורי קינן, איתי אנשל וחיות גרינברג בסוגיה.
לדברי ד"ר לב ארי, במהלך החודש האחרון חזינו ברגישות יתרה כלפי קבוצות מסוימות שמפרסמות ברשתות החברתיות. "הפכנו לרגישים מאוד כלפי מי שמפרסמים תמיכה בקבוצה או בארגון כלשהו", היא אומרת, "אני חושבת שהמדרון החלקלק אנחנו ממש על פי תהום. מדוע? אנחנו עדים להתנגשות בין חופש הביטוי של מדינה דמוקרטית שאפשר להגיד מה שרוצים לבין העבירה של ההסתה".
"ומה אם אדם מפרסם שהוא תומך ברצח?", מקשה עו"ד קינן, "מה לגבי מי שטוען שחמאס הוא לא ארגון טרור אלא ארגון של לוחמי חופש? הסתה היא תמיכה באויב בזמן מלחמה וזו בהחלט עבירה".
על כך משיבה ד"ר לב ארי כי "המצב הרגיש גורם לנו להיות באמת להיות בדיכוטומיה. איפה נגמר חופש הביטוי ומתחילה ההסתה? זו שאלה קשה, אבל לא כל פוסט הוא הסתה".
עו"ד אנשל: "חשוב להבחין בין קריאה ועידוד לרצח וארגוני טרור לבין הבעת דעה שהיא לגיטימית".
לדברי עו"ד גרינברג, דווקא בתקופה זו יש לגרום לאנשים לחשוב פעמיים "לפני שיפרסמו משהו שעלול להיות הסתה, הגבול הוא דק ללא ספק".
קינן: "אם אתה מפרסם דברי בלע על צה"ל בזמן מלחמה זה לגמרי סיוע לאויב בזמן מלחמה. בנוסף, אנחנו במשך שנים מכילים התבטאויות שאי אפשר לכנות אותן כי אנחנו דמוקרטיים. הכלנו יריות לעבר העוטף כי אנחנו לא רדיקליים, הכלנו כל מיני קריאות נגד יהודים במשך שנים, בלי לבצע שום פעולה. ועכשיו המצב השתנה".
אולם, לדברי ד"ר לב ארי, למרות הלוחמניות שלנו והמצב שהשתנה, אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית בעלת חופש ביטוי. "איפה", היא שואלת, "עובר הקו בין זכותך להביע את דעתך לבין זה ששוטר בא ועוצר אותך?".
עו"ד אנשל: "כשאתה מדכא מיעוטים מלדבר האם זה יוצר את הטרור וההסתה ולא להפך – זו שאלה. אני לא מסכים עם זה אבל זו שאלה. המדינה שלנו השתנתה".
ההנחיה של פרקליט המדינה עשתה את שלה. בחודש שחלף מאז הטבח הוגש מספר חסר חריג של כתבי אישום בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור, והוא עומד, נכון ליום 8 בנובמבר, על 60. לשם השוואה – בין השנים בין 2018 ל־2022, שכללו בין היתר את "צעדת השיבה" וכן את אירועי מבצע "שומר החומות", הוגשו 88 כתבי אישום.
למספרים של הפרקליטות נלווים גם נתוני המשטרה:
נכון ליום 5 בנובמבר, נבדקו על-ידי משטרת ישראל 458 פרסומים שנחשדו בהסתה. ביחס ל־201 מהם אושרה פתיחה בחקירה. מעל ל־100 חשודים נעצרו.
ביחס לרבים מן הנאשמים עתרה הפרקליטות לעצרם עד תום ההליכים. בחלק מן המקרים הבקשות הללו התקבלו.
האם המאבק הזה ימשך עוד? ומה יהיו תוצאותיו?
לדברי עורכי הדין במציאות כל כך חריגה וקיצונית קשה ביותר לנבא את העתיד.
"אנחנו", אומרת עו"ד גרינברג, "לא יודעים איך יראה המחר כי קרה כאן אירוע קיצוני ששינה את המרקם שלנו ואת הסבלנות שלנו. אני מתחברת לגבי ההכלה שהייתה והיום היא פחות, גם אצל מי שהכי מכילים. מה יהיה מחר? נוכל לברר עם עצמנו טוב יותר כשנגיע לשם. נכון להיום אנחנו צריכים לטפל בכאן ועכשיו. והיום, אני בעד חופש הביטוי ואני מכילה ביסודי, וכן הייתי רוצה להתאפק ולקבל דעות של אחרים בעיקר כאלו ששונים מאלה. היום אנחנו במצב חירום, מצב החירום הזה מביא אותנו בכל הרבדים למקומות קיצוניים ביותר, ואני חושבת שזה נכון ונותן לנו קצת יותר ביטחון כחברה, לראות שגם בדברים האלה המדינה פועלת בנחישות. גם אם יש כאן איזו הגזמה".
ד"ר לב ארי: "הגזמה? זו שלילת החירות של בן אדם!".
"אנחנו מדינה דמוקרטית, שנמצאת כעת בשלב של התגוננות", מדגיש עו"ד קינן. "יש מונח כזה 'דמוקרטיה מתגוננת'. בשכונה שלנו במזרח התיכון, הדמוקרטיה היחידה עם חופש ביטוי זו ישראל, ובשלה העת שתחיל להתגונן".
בסופו של דבר, מסכם עו"ד איתי אנשל, המאבק של הפרקליטות נובע מהנחיה ולא מחוק. "זו הנחיה וזו מדיניות של פרקליט המדינה אד הוק", הוא אומר. "בהמשך, כשיגמר מצב החירום יבחנו כיצד יש לפעול".
